5 הרגלים נפשיים רעים
האם אנו דואגים לבריאות הנפשית שלנו באותה מידה שאנו דואגים לבריאות הפיזית שלנו? כדי לענות "כן" לשאלה זו, חשוב להכיר באותם דפוסים נפשיים המרחיקים אותנו מתחושות של שמחה ורווחה. הנה כמה מהם.
1. אמונות שליליות
אמונות שליליות בסיסיות ("אני לא טוב", "אי אפשר לסמוך על אנשים", "העולם לא הוגן ומסוכן" וכו') תורמות לחשיבה שלילית וממלאות תפקיד חשוב בהופעתן והתפתחותן של בעיות פסיכולוגיות רבות, כולל דיכאון, הפרעות חרדה ושימוש בסמים.
חשוב לשים לב לאמונות השליליות שלך, להטיל ספק בהן ולאתגר אותן, ולהחליף אותן בהדרגה בגישות חדשות ואופטימיות יותר. נסה לרשום את האמונות השליליות שלך ולהעלות חמישה טיעונים כל אחד לנקודת המבט ההפוכה (לדוגמה, מה הערך שלך, למה אנשים אמינים, והעולם הוא מקום בטוח).
2. השוואת עצמך לאחרים
ההרגל להשוות את עצמך לאחרים מעורר תחושות לא נעימות של אי נוחות, ביקורת עצמית, ספק עצמי, חוסר ערך ואפילו תוקפנות כלפי עצמך או כלפי אחרים. יחד עם זאת, אנו שוכחים שלעולם איננו יודעים בוודאות מה באמת חייו של אדם אחר, אילו קשיים ומכשולים הוא מתמודד.
היו מודעים לזמנים שבהם אתם משווים את עצמכם לאדם אחר. נתח את הרגשות שאתה חווה. אם זו תחושת קנאה, חשבו: מה יש לאדם האחר שאין לכם? מה הערכים שלך מאחורי זה? חשבו על המטרות שלכם, התרכזו בעסק ובמשימות שלכם. תרגל הכרת תודה. נסו להפוך קנאה לשמחה. אם השוואת עצמכם לאחרים גורמת לכם להרגיש עליונים, חשבו על תלות הדדית: כמה סיבות ותנאים חברו יחד כדי להשיג הצלחה. נסו לראות את הייחודיות באדם אחר.
3. פרפקציוניזם
הצבת סטנדרטים גבוהים וחתירה לשלמות גורמת לרוב לתחושה מתמדת של חוסר התאמה ואי ספיקה. זה יכול להוביל ללחץ חמור, פחד מטעויות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות דיכאון וחרדה.
תרגלו חמלה עצמית. במקום: "עשה יותר או תעשה טוב יותר", אמור לעצמך: "אתה עושה כל מה שאתה יכול, וזה מספיק." שבחו את עצמכם וטפחו גישה טובה כלפי עצמכם. קבל את המאפיינים והחסרונות שלך. הימנע מקיצוניות ומחשיבה של הכל או כלום. אל תעניש את עצמך על טעויות.
4. דחיינות
לעתים קרובות, דחיינות היא תוצאה של פרפקציוניזם: אנחנו כל כך מפחדים לטעות או להשלים משימה בצורה לא מושלמת שאנחנו אפילו לא מתחילים לעבוד עליה. דחיינות כרונית מעוררת רגשות אשמה ובושה, יוצרת בעיות בחיים ומפחיתה ביצועים והערכה עצמית.
העיקר להתחיל&33; הבטיחו שלא תקדישו את כל היום לביצוע המשימה, אלא שעה בלבד - כך תשתלבו בתהליך מהר יותר, ולאחר הזמן הזה, אולי כבר לא תרצו להפסיק את מה שהתחלתם. תכנן את המשימה בפירוט רב ככל האפשר. חלק משימות גדולות לכמה קטנות. הקפידו על לוח זמנים למנוחה בעבודה (לדוגמה, הפסקות לוח זמנים כל 30 דקות). תגמל את עצמך על משימות שהושלמו.
5. התמכרות לרשתות חברתיות התמכרות לרשתות חברתיות גורמת לחרדה ודיכאון, מובילה לבידוד חברתי, ירידה בפעילות הגופנית,
הידרדרות בביצועים.
הגדר מגבלה על הזמן שאתה מבלה במדיה החברתית. פתח שגרה יומית על ידי תכנון רשימת מטלות. חשבו על פעילויות אלטרנטיביות שמביאות לכם הנאה. תן לעצמך יום גמילה דיגיטלי.