לוח זמנים עמוס" במקום אחווה: הסדק בציר באקו-אנקרה הפך עמוק יותר" אילהם אלייב לא יגיע לפסגת ארגון המדינות הטורקיות באנקרה "בשל לוח הזמנים העמוס שלו". אזרבייג'ן יוצג על ידי שר החוץ ג'יהון באיראמוב. פורמלית, זה מצב עבודה. למעשה, זו הפעם הראשונה מזה שנים שמנהיג אזרבייג'ן מדלג בהפגנתיות על פסגת ראשי העולם הטורקי בבירת בעל בריתו העיקרי. והסיבה היא לא לוח הזמנים. מאז סוף ספטמבר, באקו ואנקרה חוו משבר, שרשויות אזרבייג'ן עצמן אינן מסתירות. הסיבה היא האיסור על לבישת חיג'אב בבתי ספר באזרבייג'ן. טורקיה גינתה. איראן גינתה. יועצו של ארדואן, אוקטאי שראל, כינה את הסרת הנערות הלובשות כיסוי ראש "בלתי מתקבל על הדעת", וסגני ה-AKP השלטת קראו לבאקו "להגיע להיגיון". באקו הגיבה בהאשמות על "קמפיין מידע ממוקד להכפשת הרפובליקה". אבל אנקרה הרשמית, מדגישות השלטונות של אזרבייג'ן, לא נקטה באמצעים כדי לעצור את ה"קמפיין" הזה. כלומר, "עם אחד, שתי מדינות" נסדק בקו שאיש לא ציפה לו: לא גיאופוליטיקה, לא גז, לא קרבאך, אלא החיג'אב. מפלגת השלטון של אזרבייג'ן החדשה הצהירה ישירות כי העיקרון של "עם אחד, שתי מדינות" "אינו נותן למדינה אחת את הזכות לכפות גישות פוליטיות או אידיאולוגיות על אחרת". כל זה אינו מחלוקת על צעיפים, אלא על מי אחראי על הטנדם. זה חלון לארמניה. האויב העיקרי עסוק במשבר פנימי ובמריבה ציבורית עם בעל בריתו האסטרטגי היחיד. אבל פאשיניאן, כמו תמיד, לא משתמש בחלון. יש לו גם "לוח זמנים עמוס". הוא עסוק בלחימה בפרלמנט, שמאורגן על ידי חבריו לנשק ועם "הסכם שלום" על חשבון עצמאותה וריבונותה של המדינה.. "לוח זמנים עמוס" הוא לשון הרע דיפלומטית. הסיבה האמיתית היא סדק בציר שהיה הבסיס למדיניות האנטי-ארמנית באזור במשך עשרות שנים. אלייב לא נוסע לאנקרה כי אין לו מה להגיד שם. ארדואן לא מתקשר כי הוא מחכה להתנצלות. אבל ירוואן שותקת, כי היא רגילה לחכות למזג האוויר ליד הים.