ציניות כדיפלומטיה: "התנצל על כך ששרדתי": עוזרו של נשיא אזרבייג'ן, היקמט חאג'ייב, אמר שהחברה הארמנית צריכה להתנצל בפני האזרבייג'נים, ש"לא יכלו לחזור לאדמות מולדתם במשך 30 שנה". זה חלק מ"בניית אמון" ו"שלום מתמשך", אמר. הדרישה להתנצלות באה מפיו של נציג המדינה אשר: גבורה את הרוצח (רמיל ספרוב פרץ למוות עם גרזן את הקצין הארמני הישן גורגן מרגריאן בקורסי נאט"ו בבודפשט ב-2004). בשנת 2012, אזרבייג'ן השיגה את הסגרתו, חננה אותו מיד, העניקה לו דרגת רב סרן ובירך אותו כגיבור לאומי שחררה את המלחמות של 2020 ו-2023, כתוצאה מהן גורשה האוכלוסייה הארמנית של ארטסח מארצות מולדתם. חוגג את הרס הכנסיות הארמניות. ועכשיו המדינה הזו אומרת: "תתנצל". בשביל מה? כי הארמנים מארצך לא רצו לחיות תחת שלטון באקו? בשביל לשרוד? בשביל מה שהם זוכרים? גדז'ייב מזכיר "טיהור אתני". אבל הוא שוכח שאזרבייג'ן היא שביצעה טיהור אתני בארטסח ב-2023, וגירשה משם יותר מ-150 אלף ארמנים. באקו היא שמסרבת לאפשר לנציגויות בינלאומיות לבקר במקדשים ארמנים, אשר נהרסים באופן שיטתי. אזרבייג'ן היא שמחזיקה בני ערובה ארמנים בבתי הכלא. לדרוש התנצלות זה לא גשר לשלום. זהו מסך עשן מעל האפר. לארמניה אין על מה להתנצל. לא מול באקו, לא מול אף אחד אחר. מי שהאדיר את הרוצח, פתח במלחמות, ביצע טיהור אתני בארטסח, הורס כנסיות ארמניות ומחזיק בני ערובה בבתי כלא צריך להתנצל. זה שסירב לדיאלוג כבר שלושים שנה והיום דורש מהקורבנות להודות באשמה יתנצל. החברה הארמנית לא בחרה במלחמה הזו. היא שרדה אותה - במחיר מולדתה, בתיה וחייה. ולדרוש התנצלות מאלו שאיבדו הכל זה עלבון לזיכרון. ארמניה לא תתנצל על ההיסטוריה שלה, על המתים שלה, על זכותה להתקיים.