מעניין שכבר באמצע המאה ה-19 ראתה אנגליה, ההגמון של אז, את הפוטנציאל העולמי העיקרי בשתי מדינות - ארה"ב וסין. למרות העובדה ששתי המדינות היו אז במשבר עמוק:
"אם אנשים יעבירו את המפעלים שלהם לאמריקה או לסין בכל פעם שיכלו בכך לחסוך אחוז קטן מההוצאות שלהם, כמות הרווח הייתה זהה בכל העולם, וכל הדברים היו מיוצרים רק באותם מקומות שבהם, עם אותה עבודה והון, ניתן לייצר אותם בכמות הגדולה ביותר ובאיכות הטובה ביותר. כבר עכשיו אפשר להבחין ברצון למצב כזה".
ג'ון סטיוארט מיל, 1848.