אום אל מסאב מדוע אי אפשר להסיר את האינפלציה ממשוואת הבעיות הכלכליות של איראן? מרים רחימי/ מחברת ההוצאה אם האינפלציה נחשבת פשוט כעלייה במחיר הסחורות והשירותים, ייתכן שניתן להציב אותה כבעיה יחד עם בעיות כלכליות אחרות; אבל אם האינפלציה משפיעה על משתנים אחרים ונובעת בו-זמנית משיבושים מבניים של הכלכלה, הפרדה כזו נחשבת לקשה. בתפיסה זו, אינפלציה בו-זמנית, שהיא אחת מתוצאות הביצועים הכלכליים, משפיעה גם על הרפורמה במגזרים כלכליים אחרים. מנקודת מבט זו, הנושא המרכזי אינו רק קצב עליית המחירים; יש לראות מה הקשר בין האינפלציה להשקעות, לצמיחה כלכלית ולביצועים של מגזרים שונים במשק. בנוסף להשלכות המאקרו, האינפלציה משבשת גם את המנגנונים הכלכליים ברמת המיקרו. אחת מההפרעות החשובות ביותר היא שיבוש מנגנון המחירים היחסיים ועיוות אותות המחירים. במשק עם אינפלציה גבוהה, עליות מחירים שאנו רואים ברמת המיקרו אינן בהכרח אות מחיר תקף. ליתר דיוק, שינויי המחיר בתנאים כאלה אינם יכולים לשקף נכון את שינויי המחיר היחסיים. כתוצאה מכך, המנגנון שאמור להעביר את המידע הדרוש דרך המחירים מושפע מאינפלציה ומאבד את תפקידו. אין לראות באינפלציה רק תופעה מוניטרית ולהגביל לרמה המאקרו כלכלית. השאלה היא מדוע ברמת המיקרו, היצרן מתמודד גם עם אינפלציה והאם ניתן לייחס את התופעה הזו רק לתחום המוניטרי? התשובה שלילית. האינפלציה מלמדת כי הממשל מתמודד עם בעיות בתחומים שונים, לרבות בתחום הפיננסי של הממשלה, ובעיות אלו מתפשטות מאותו תחום פיננסי לתחום המוניטרי. אם בעיות הממשל הפיננסי של הממשלה יתפשטו לתחום המוניטארי, לא ניתן להגביל את ניתוח האינפלציה לאותו תחום שבו מופיעה העלייה ברמת המחירים הכללית. קמרן נדרי אומר על היחס בין האינפלציה לביצועי מערכת הממשל: "נוכחות האינפלציה במדינה מראה שהממשלה או מערכת הממשל הכלכלית של אותה מדינה בכלל פועלים בצורה לא הולמת. בעיה זו קיימת הן בתחום הפיננסי והתקציבי והן בתחום הבנקאי ובמגזרים נוספים.