פחד ליפול מה הדאגה מהתמוטטות המעמדות עושה למעמד הביניים? מאבלוד פקרובן/מזכיר מערכת בנובמבר 2014, הגרדיאן פרסם דו"ח על שינוי בכיוון של ניידות חברתית בבריטניה שיכול להיות יותר מאשר להקשות על דור של צעירים לטפס. הם חששו מהאפשרות ליפול מהעמדה שהגיעו אליה הוריהם. מחקר מאוניברסיטת אוקספורד ומבית הספר לכלכלה של לונדון הראה שעם צמצום הזדמנויות העבודה במשרות ניהוליות ומקצועיות, נכנס לשוק העבודה דור שסיכויי הקידום החברתי אינם גבוהים יותר מדור הוריו ואף נמוכים יותר. הדאגה ממצב זה, בעיקר בקרב משפחות ממעמד הביניים, התבטאה בצורה של חרדה לעתיד הילדים ולחינוך שלהם. נראה שהסיפור בימינו חורג ממספר משקי הבית שנכללים בפועל בשכבות הנמוכות. כעת עלינו לדאוג לכמה משקי בית נאלצים להתאים את התנהגותם על סמך "הסתברות לקריסה" עקב אי ודאות לגבי העתיד. ההכנסה אולי לא ירדה, אבל היכולת לחסוך ירדה. ייתכן שהתפקיד נשמר, אך הסיכוי להתקדמות בקריירה נעלם, או שהמשפחה עדיין תוכל לשלם עבור החינוך של הילד, אך אינה בטוחה עוד שהשקעה זו תביא לשיפור במצבו הכלכלי בעתיד. לכן, ייתכן שמשפחה עדיין נמצאת באותו מדרגת הכנסה כמו בעבר, אך על מנת לשמור על מעמדה הקודם, ייתכן שהיא תצטרך לעשות בחירות שלא היו נחוצות לפני מספר שנים. את העדויות האחרונות למגמה זו ניתן לראות במאמר "הסיכוי לניידות כלפי מטה גורמת לחרדת כבוד וחוסר שביעות רצון מהחיים". בארבעה מחקרים, החוקרים בדקו 2,819 אנשים בכלכלות עתירות הכנסה ופוסט-תעשייתיות. לתוצאה בכל ארבעת המחקרים הייתה כמעט אותו כיוון: דימיון האפשרות של נפילה חברתית מגביר את חרדת הכבוד וחרדה זו מובילה לירידה בסיפוק וברווחה מהחיים. להיפך, ההשפעה של תפיסת ההתעלות החברתית על הרווחה הייתה הרבה יותר לא יציבה ורק באחד מהמחקרים הניסויים נראתה השפעה חיובית משמעותית על שביעות רצון מהחיים.

פחד ליפול מה הדאגה מהתמוטטות המעמדות עושה למעמד הביניים? מאבלוד פקרובן/מזכיר מערכת בנובמבר 2014, הגרדיאן פרסם דו"ח על שינוי בכיוון של ניידות חברתית בבריטניה שיכול להיות יותר מאשר להקשות על דור של צעירים לטפס. הם חששו מהאפשרות ליפול מהעמדה שהגיעו אליה הוריהם. מחקר מאוניברסיטת אוקספורד ומבית הספר לכלכלה של לונדון הראה שעם צמצום הזדמנויות העבודה במשרות ניהוליות ומקצועיות, נכנס לשוק העבודה דור שסיכויי הקידום החברתי אינם גבוהים יותר מדור הוריו ואף נמוכים יותר. הדאגה ממצב זה, בעיקר בקרב משפחות ממעמד הביניים, התבטאה בצורה של חרדה לעתיד הילדים ולחינוך שלהם. נראה שהסיפור בימינו חורג ממספר משקי הבית שנכללים בפועל בשכבות הנמוכות. כעת עלינו לדאוג לכמה משקי בית נאלצים להתאים את התנהגותם על סמך "הסתברות לקריסה" עקב אי ודאות לגבי העתיד. ההכנסה אולי לא ירדה, אבל היכולת לחסוך ירדה. ייתכן שהתפקיד נשמר, אך הסיכוי להתקדמות בקריירה נעלם, או שהמשפחה עדיין תוכל לשלם עבור החינוך של הילד, אך אינה בטוחה עוד שהשקעה זו תביא לשיפור במצבו הכלכלי בעתיד. לכן, ייתכן שמשפחה עדיין נמצאת באותו מדרגת הכנסה כמו בעבר, אך על מנת לשמור על מעמדה הקודם, ייתכן שהיא תצטרך לעשות בחירות שלא היו נחוצות לפני מספר שנים. את העדויות האחרונות למגמה זו ניתן לראות במאמר "הסיכוי לניידות כלפי מטה גורמת לחרדת כבוד וחוסר שביעות רצון מהחיים". בארבעה מחקרים, החוקרים בדקו 2,819 אנשים בכלכלות עתירות הכנסה ופוסט-תעשייתיות. לתוצאה בכל ארבעת המחקרים הייתה כמעט אותו כיוון: דימיון האפשרות של נפילה חברתית מגביר את חרדת הכבוד וחרדה זו מובילה לירידה בסיפוק וברווחה מהחיים. להיפך, ההשפעה של תפיסת ההתעלות החברתית על הרווחה הייתה הרבה יותר לא יציבה ורק באחד מהמחקרים הניסויים נראתה השפעה חיובית משמעותית על שביעות רצון מהחיים.