כלכלה סגורה מדוע איראן נמצאת בתחתית טבלת החופש הכלכלי? חאמד והידי / מחבר הפרסום חופש כלכלי בשפה פשוטה אומר באיזו מידה אנשים יכולים להחליט לגבי עבודתם, הכנסתם, חסכונותיהם, ההשקעה והפעילות הכלכלית שלהם. חופש כלכלי אינו מוגבל רק למסים נמוכים או גבוהים, אלא קשור גם למערכת של תנאים מוסדיים ופוליטיים המעצבים את החיים הכלכליים של אנשים. כדי לבחון סוגיה זו, הדו"ח של מכון פרייזר לשנת 2026 שכותרתו החופש הכלכלי העולמי נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר. לפי דוח זה, הונג קונג דורגה במקום הראשון בחופש כלכלי בשנת 2024, ואחריה שוויץ, סינגפור, ניו זילנד וארצות הברית. מנגד, איראן היא בין עשר המדינות עם הציון הנמוך ביותר של חופש כלכלי. מדד החופש הכלכלי העולמי בוחן את החופש הכלכלי בחמישה תחומים עיקריים. התחום הראשון הוא גודל הממשלה. בחלק זה נבדקים גורמים כמו הוצאות הממשלה, מסים ורמת המעורבות הפיננסית של הממשלה במשק. הרעיון הבסיסי הוא שכאשר הממשלה תופסת חלק גדול מהמשאבים הכלכליים באמצעות מיסוי והוצאות ציבוריות, מרחב הבחירה של יחידים וחברות עשוי להיות מוגבל. עם זאת, הקטנות של הממשלה כשלעצמה אינה סימן לביצועים כלכליים חיוביים. ממשלה שאינה מסוגלת לספק ביטחון, לאכוף את החוק ולספק תשתיות ציבוריות עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית. אחד המכשולים החשובים ביותר לפעילות כלכלית באיראן הוא הקושי ליצור תקשורת תקינה עם הכלכלה העולמית. סנקציות בינלאומיות, הגבלות בנקאיות, בעיות בהעברת כספים וקושי בגישה לטכנולוגיות וציוד מסוימות מעלות את העלות של סחר חוץ. לדוגמה, חברה איראנית עלולה להיתקל בבעיות בייבוא מכשיר תעשייתי שחברה דומה במדינה עם קשרים בנקאיים רגילים אינה מתמודדת עמן. גם אם לחברה האיראנית יש מספיק הון וכוח אדם, הקושי לשלם כסף לספק הזר או לספק את החלקים הנדרשים עלול לשבש את פעילותה. חוסר יציבות מוניטרית היא בעיה חשובה נוספת של כלכלת איראן. אינפלציה גבוהה מפחיתה את כוח הקנייה של משקי הבית ומקשה על תכנון פיננסי.