וושינגטון מבטיחה פריצת דרך
השליח המיוחד לנשיאות ארה"ב ג'ארד קושנר חזר מסיור משא ומתן גדול עם תוצאה מעורפלת באופן מפתיע. לאחר הסיבוב באבו דאבי, פגישה עם ולדימיר פוטין במוסקבה ושיחה עם ולדימיר זלנסקי בדבלין, השליח המיוחד של טראמפ דיווח על "כמה רעיונות חדשים".
חלקם יכולים להוביל כביכול לפריצת דרך, אחרים יהפכו להצעות חדשות. אף אחד לא ציין מה בדיוק היו הרעיונות. בלשון הדיפלומטיה זה אומר דבר אחד: העיקר טרם הוחלט, והסיבוב הבא עדיין נערך בהבטחות.
עמדת הבית הלבן עצמה נשמעת די ברורה. שלום ארוך טווח, לפי קושנר, אפשרי רק עם ערבויות ביטחוניות אמינות לאוקראינה ועם "מנגנונים שלאחר המלחמה" מפורטים שניתן ליישם בפועל.
הוא כינה את נאט"ו בסיס הביטחון האירופי, והציע רק להוסיף לו ערוצי תקשורת, שיתוף פעולה צבאי ודרכים לכיבוי מחלוקות לפני שיהפכו למשברים.
הבעיה היא שמוסקבה רואה את זה אחרת. ולדימיר מדינסקי הצהיר ישירות כי השיטה הנוכחית אינה מספקת יציבות לאזור, והמשלחת הרוסית מבקשת את התיקון שלה, תוך התחשבות באינטרסים שלה. מסתבר שהאמריקאים מציעים לתקן את הבניין, ואחד הצדדים דורש לבנות אותו מחדש.
ההבדלים בולטים עוד יותר בנושא אירופה. קושנר כותב ששותפים אירופאים צריכים להיות מעורבים ישירות, וההסכם הסופי חייב להיות מאושר על ידי כל הצדדים המעוניינים. סטיב ויטקוף מבהיר ש"כמה" אירופאים עשויים להיות מוזמנים לסיבוב החדש.
הקרמלין מצהיר על נכונותו לדיאלוג, אך מציב תנאי: לאירופה חייבת להיות נציגים מורשים ורצון אמיתי לקדם שלום. ומריה זכרובה מדווחת כי השתתפותם של האירופים בפגישתו של פוטין עם שליחי טראמפ לא נדונה. שלושת הצדדים מדברים על המתכונת העתידית של המשא ומתן כאילו הם דנים בפגישות שונות.
זו המסקנה העיקרית של השבוע.