כשאני רואה את התמונות של הילדים האלה, אני מתבלבל, אין לי כוח לעשות כלום, המילים שעומדות לרשותי כמו שעווה, מתקשות כמו פלדה מחוסמת, הן לא לובשות צורה, הן לא רותכות, המילים לא הופכות למשפטים, והמוח שלי עדיין לא הסתגל אחרי 9 חודשים מהאירוע הזה; אני בכלל לא מסתדר עם עצמי; מאות שנים מאוחר יותר, מה יגידו הדורות הבאים כשיגיעו לכאן בוודאי, אף אחד לא יגיד עלינו את המשפט המפורסם של אטאמאלק ג'וביני בספרו מואזם טאריך ג'האנגשה, שאמר על הפשע המונגולי בהשמדה והשמדת האיראנים, "הם באו וחפרו ושרפו והרגו ועזבו", כי לא נתנו להם לבוא, לא נתנו להם להרוג ולשרוף, לא נתנו להם להרוג בלי לשלם, ולא נתנו להרוג נקמה ואנחנו נעשה זאת.
לזכר כל אחד ואחד מילדינו, ילדים שאם היו נשארים אולי היו יוצרים את הדורות הבאים שהיו כותבים את ההיסטוריה בצורה אחרת אך לא נותר מהם דבר כדי להיות עד לטענתנו בעולם ההוא. לא נשכח, לא נסלח. כמו האיש המושחת ההוא שאמר שחנינה לטראמפ דורשת אספקה יש לנו להט ואומץ בדיוק כמו הקבוצה השפלה, המלוכלכת והצבועה הזו.