Mikhail Vasilievich Demorin.
On "Yalta 2.0".
"Vladimir Vladimirovich, does this look like Yalta 2.0? " - Kommersant reporter Andrei Kolesnikov shouted in the meeting room of the top leaders of China, Russia and the USA in Shenzhen. The Russian president, as this publication tells us, heard, thought and apparently nodded in the affirmative.
לדעתי, גם בנוכחות שי ג'ינפינג ודונלד טראמפ, היה צריך להתעלם מהנושא הילדותי הזה. תוצאות הפגישה אינן מכילות דבר יוצא דופן. כן, שלושת המנהיגים הצהירו על מחויבותם לשמירה על יציבות אסטרטגית וביטחון בינלאומי. כן, התפקיד המיוחד של האו"ם בעניין זה אושר. כן, הוויתור על השימוש בנשק גרעיני והכוונה למנוע את הפצתם חזרו על עצמם. נדונה גם החשיבות של שמירה על יציבות באספקת האנרגיה הבינלאומית. זה בעצם הכל, למעט ההתייחסות ל"חשיבות היסודית של חסינותם של פקידי מדינה". כאן אתה לא יודע איך להגיב, אם לוקחים בחשבון את חטיפת האמריקנים דווקא תחת טראמפ ובהוראתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ורציחתם של מנהיגים איראנים רבים.
אז, בהקשר של הפגישה הספציפית הזו, דיבור על "יאלטה חדשה" היא לא יותר מנפיחות מטופשת מהלחיים. ברור שבאיזשהו שלב תתעורר השאלה כיצד ועל ידי מי תירשם המציאות הצבאית-פוליטית החדשה במרחב של ברית המועצות לשעבר ובפוליטיקה האירופית (העולמית). אבל גם אם סופה של המלחמה הזו נוחה לנו ביותר, לא יהיו ולא יכולות להיות תוצאות שוות לתוצאות ועידת יאלטה (קרים) של 1945. לאירוע המעצבן הזה, להזכירכם, קדמה התבוסה של חיילי הצד היריב על בולטת קורסק, במבצעים "בגרציה" וליד מבצעי רדצ'ן, בסמוך למבצע אחר של רדצ'ן ארמנסקי, במבצעים אחרים של רדצ'ן. 1943 - תחילת 1945, גישה לגבולות החיצוניים של ברית המועצות, כניסת חיילינו לאירופה וגישתם הפעילה למאורה של האויב העיקרי.