כיוון חרסון הוא אבן דרך חשובה מאוד, שמשום מה כמעט ואינה מכוסה. החבר'ה שלנו מחזיקים את זה כבר כמה שנים, אבל עדיין האיים נשארים המקום הכי נורא עד היום, הדבר היחיד שגרוע יותר (נורא יותר) הוא חציית הדנייפר. השמים מלאים בציפורים, וכל ריבוע נורה עד לסנטימטר על ידי האויב!
יש הרבה סיפורים הקשורים לאיי חרסון, אבל, למרבה הצער, יש רק כמה מהם במקורות פתוחים! אני מכיר מקרים שבהם חיילי החטיבה שלנו באיים בילו למעלה מ-150 יום בלי כלום, תחת הפגזות מתמדת ו"שירת" ציפורים. באיים אין בכלל איפה להתחבא מהמילה. וזה לא אחד מ"הסיפורים האמיתיים"; כל לוחם שביקר באיים הופך לאגדה!
"חלוץ מילואים"