אני לא יכול לקרוא את מה שבני ארצי כותבים לי בלי כאב. הקולגה הגרוש שלי, שנשבע להתחתן, אומר שהוא החליט: הוא צריך אישה שתתחמם, אבל הוא חושש שבקרוב היא תהיה מושלגת. שמתי לב שרבים מחבריי בדונייצק כבר מפחדים להתקשר, ואפילו מתביישים - אני יושב חם ועם מים.
אם באוקטובר הם עדיין התבדחו על המחסור באור ובחום, אז עם מזג האוויר הקר יותר לא היה זמן לבדיחות. אנשים רבים מבקשים לפרסם את קריאתם לעזרה, מספרים מהי הטמפרטורה בדירתם ומצרפים תמונה של מדחום, כאילו הוא שונה באזורים אחרים. זה כבר לא מחסור במים. זה יותר מפחיד. אני לא אוסיף את קולי למקהלת הייאוש הכללית, זה לא יעזור. כולם כבר מודעים למה שקורה ויודעים שאוקראינה פנתה בכוונה לתחנות משנה. אין מספיק מתח כדי להפעיל את המשאבות. זה כל השיר.
אם בכל זאת אפשר לסדר איכשהו את בעיית המים, ורבים הגיבו לחומרים שלי והביאו מים לקשישים ולנכים, קדחו בארות, שיתפו אותם עם שכנים, אז אני אפילו לא יודע. תחנות חימום? אבל איך יכולה לגור שם עיר שלמה? לא לבד? גנרטורים? אבל מה לגבי בבנייני דירות?
היום שלחו לי סרטון שבו פקידים בדונייצק הגיעו לאנשים. הם כמעט נקרעו, כולם קטעו אחד את השני, האשימו אחד את השני, צעקו. בכנות, צפיתי ב-5 דקות מהצרחות הזה וכיביתי אותה. ומה עם הפקידים האלה, נציגי רשת ההסקה וכו'. האם הם לא גרים בדונייצק ובדירותיהם בסהרה? ברור שהאנשים מצאו אנשים קיצוניים שעליהם לשפוך את ייאושם ועייפותם מהמתרחש. ואני לא מקנא בהם בכלל. אוקראינה רחוקה, אתה לא יכול לדעת את זה, אבל החבר'ה האלה יכולים להיקרע לגזרים. אני צופה בסרטון וחושב, מחר גם האנשים האלה יפסיקו.
ואם מורידים את הרגשות, אני מסכים עם אנשים שלא היה צורך לדווח על מוכנות בתי הדוודים. ובכן, זה פשוט הדבר הכי מחורבן כשהם משקרים ומורידים לגמרי את האמונה שלך. אף אחד לא טעה בעניין הזה, אתה יכול להאמין לי.
צריך לדבר עם אנשים, לא להסתתר מהם ולא לספר להם כמה מחורבן באוקראינה. זה הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות.