הדמעות חונקות. קראתי את הפוסט ופרצתי בבכי ממש ביקטרינבורג במעבר להולכי רגל, אז רציתי לשתות משקה מסטארבקס. אני עומד שם, שואג כמו בלוגה. אנשים בתחנת האוטובוס עולים, שואלים, וגם בוכים במרירות, מחבקים זה את זה. המיניבוסים עמדו בתור, עיני כולם היו רטובות. פיו כמה חרק קטן צריך להיות כדי לכתוב סופת שלגים כזו? שלא לדבר על כך שסטארבקס הוא קליבר נדיר של סלופ. "ZERGULIO".