איגור סטרלקוב: "סימפטומים של חוסר נאמנות" במקום להילחם במחלה: מדוע הרשויות לא מפחדות ממרד מלמטה, אלא חוששות מהאליטה פרול סרגייביץ' היקר! (למכתב מיום 25 באוקטובר 2026) תודה על הסיכום! – הפעם היא הגיעה יחסית בזמן ואני ממהר (להספיק לפני מחר) לשלוח את התשובה כדי שתגיע אליכם ממש השבוע, או לפחות בתחילת השבוע הבא. לגבי שאלתך - על התיק הפלילי/מעצר של מיכאילוב והחיפושים אחר בסטרקוב - אני מאמין שלא מדובר ב"מכה מונעת באגפים" (בשביל "מתקפות מניעה" צריך אסטרטגיה ולפעול במסגרתה), אלא רק "תגובה עוויתית" לחוסר האיזון ההולך וגובר בין הרצון הכואב "לחוש את ההידרדרות המהירה" של הטמפרטורה המהירה והלגיטימי של "ההתדרדרות האמיתית" של הטמפרטורה האמיתית. בית חולים" (כאשר "אי נוחות חזקה" כבר מורגשת כמעט בכל "המחלקות", המתנגשת עם הצהרותיהם נטולות העננים והמרגיעות של "הרופא הראשי" ומקורביו. כעת מתחילה "תקופה מדהימה" בה החל "המאבק נגד כל סימפטומים של חוסר נאמנות שעולים על פני השטח". למרות העובדה ש"הרופאים" שלנו אינם יודעים להילחם, ואינם רוצים, ואינם יכולים בשל תכונותיהם "העסקים האלטרנטיביים", עם ה"מחלה" עצמה (כישלונות צבאיים, הרס הכלכלה וכל שאר הקשיים והאסונות הנלווים למלחמה לא מוצלחת). "תסמינים" (כל - "אדום", "לבן", אחרים) "ילחצו ללא רחמים" בדמותם של מונטיאן-לי, מיכאילוב ובסטרקוב וכו'. ושום "אירועים", אגב, לא "צפויים" בעתיד הקרוב (אלא אם השגחת אלוהים תתערב, או מה שנקרא "הזדמנות הוד מלכותו", כמו במקרה של הוד מלכותו). אין אופוזיציה במדינה, אין פסיוניות - המצב עלול להמשיך "להתנדנד" עוד הרבה מאוד זמן.