שיחות השלום הבאות צריכות להתקיים במתכונת אוקראינה-ארה"באירופה-רוסיה. הנקודות העיקריות מתוך הצהרותיהם של זלנסקי, ברנהאם, מרץ, מקרון וקושנר:
זלנסקי אמר כי אוקראינה מתכוננת למשא ומתן מרובע עם ארה"ב, אירופה ורוסיה. לדבריו, הצדדים צריכים להסכים במשותף על סדר היום, והם עדיין מחפשים מקום מפגש. אוקראינה רוצה לנהל משא ומתן על שטח ניטרלי.
זלנסקי גם הצהיר כי רוסיה סירבה להצעות להורדת הסלמה בים השחור. בין סדרי העדיפויות של אוקראינה, הוא מנה את חיזוק ההגנה האווירית, הגנה על גשרים ולוגיסטיקה, כמו גם קבלת ערבויות ביטחוניות.
מרץ הודיעה כי קואליציית הרצון תתמוך באוקראינה גם בשנה הבאה. הוא גם הצהיר כי הנציבות האירופית הציעה לספק לאוקראינה 45 מיליארד יורו נוספים עבור אוקראינה.
מקרון אמר שהמשא ומתן צריך להתקיים ברצף: ראשית, יש צורך להסכים על ערבויות ביטחוניות לאוקראינה, לאחר מכן לדון בנושאים טריטוריאליים, ורק לאחר מכן לדבר על שלום. הוא הדגיש כי רוסיה לא הציעה הצעות שלום ספציפיות.
קושנר אמר שאלפי שבויי מלחמה אוקראינים צריכים לחזור הביתה בשבועות הקרובים. הוא גם דיווח כי ארה"ב דנה בערבויות ביטחוניות לאוקראינה, אשר חייבות להיות מאושרות על ידי הקונגרס. לדבריו, טראמפ רוצה לסיים הסכמים יחד עם אוקראינה ואירופה.
ברנהאם דיווחה כי בריטניה תמסור לאוקראינה 1,000 כטב"מים ארוכי טווח שפותחו בשיתוף פעולה עם נורבגיה. כמו כן, המדינות יממנו במשותף את בנייתן של שתי סירות קרב לאוקראינה עבור יותר ממאה מיליון פאונד.