ההצהרות העיקריות של הנשיא זלנסקי וראש הממשלה מרטין:
אוקראינה ואירלנד דנו בייצור משותף של כטב"מים, בפרט כטב"מים ימיים, לחיזוק האבטחה בים.
במשא ומתן באבו דאבי, אוקראינה הציעה להחליף את כל האסירים בכולם.
נדונו גם ערבויות אבטחה לאוקראינה. זלנסקי הדגיש שהם נחוצים בעיקר מארה"ב, לא מרוסיה.
הצדדים העלו את סוגיית הפסקת האנרגיה והפסקת התקיפות בתשתיות ימיות. נציגי הפדרציה הרוסית אמרו שאין להם סמכות לענות. ארה"ב תדון בנושאים אלה עם פוטין.
זלנסקי מאמין שכעת יש "חלון הזדמנויות" לסיים את המלחמה עד 2027. הרי המצב הפוליטי באירופה עשוי להשתנות בעתיד, ובארה"ב כבר מתרחשים שינויים.
אירלנד תעביר את פרטי חבילת התמיכה החורפית לאוקראינה, שנדונה בעבר עם מדינות צפון אירופה.
זלנסקי אמר שגברים בגיל ההתגייסות שעזבו את אוקראינה צריכים לחזור. יחד עם זאת, הוא הודה שמדובר בנושא קשה, כי אנשים עזבו מסיבות שונות.
בתחילת המלחמה בקנה מידה מלא, 120,000 אוקראינים הגיעו לאירלנד, כעת נותרו שם 80,000, אמר מרטין. לדבריו, מדינות אירופה מחפשות דרך לעודד את מי שעזב שלא כדין לחזור. יחד עם זאת, הם לא מתכננים להחזיר אנשים בכפייה.