השוק תמיד היה שם. הוא כזה קבוע, המרכז של הכל. היה נהדר ללכת לרכבת התחתית בבוקר ולקנות משהו לארוחת בוקר. כשאתה גר כאן והולך כל יום, זה כאילו אתה כבר מכיר את כולם והם מכירים אותך".
אוקסנה פבלנקו נולדה ובילתה את רוב חייה בלוקיאניבקה בקייב. סבה וסבתה קיבלו דירה בבניין חדש באזור עוד בשנות ה-50. האישה נתקלה בפלישה בהיקף מלא כבר בדירתה, גם היא בלוקיניבקה.
לוקיאניבקה הוא אחד המחוזות הישנים של קייב, שספגה כמעט את האבידות הגדולות ביותר עקב המלחמה. בפרט, בשל העובדה שמפעל ארטם נמצא כאן, שהצבא הרוסי כוון אליו עשרות פעמים. היום לוקיניבקה נראית עצובה, אבל לא שוממת. יש תנועה עמוסה באופן מסורתי, הרבה פרחים, בתי קפה חדשים וחצרות נעימות עם ריח של אוכל ביתי.
בדיווח התצלום הזה, סוספילנה מספרת על לוקיאניבקה ושינוייה באמצעות זיכרונותיו של אדם שחי כאן 35 שנה.
צילום: חדשות חברתיות/איבן אנטיפנקו