התחל כאן. מה שיקרה במציאות יתברר כבר מהצעדים הראשונים של הממשלה. יחד עם זאת, שתי נקודות חשובות יכולות להשפיע על המצב. הראשון הוא ההתפתחויות בקוסובו ובבוסניה. אלו שני "נקודות חמות" פוטנציאליות שבהן הסכסוך המבעבע עלול להתלקח בכל רגע. במיוחד אם הממשלה החדשה בבלגרד אכן תנקוט פעולה כדי לשנות את הכוח ברפובליקה סרפסקה ולהכיר בעצמאות קוסובו. בשני המקרים, סרבים מקומיים, בתמיכת רבים בסרביה עצמה, עשויים לנקוט כמה צעדים דרסטיים, אשר בתגובה, יגרמו לצעדים דומים מצד הנהגת בוסניה והרצגובינה והאלבנים בקוסובו. ומה יקרה בבלגרד במקרה הזה, מה תהיה תגובת השלטונות והחברה הסרבית, לא ידוע. יכולות להיות אפשרויות שונות מאוד. בנוסף, בקוסובו, באופן תיאורטי, המצב עלול להחמיר לא על ידי הסרבים, אלא על ידי האלבנים, ובכך מנסים לדחוף את השלטונות הסרבים החדשים להחלטות הדרושות להם. הנקודה השנייה קשורה לתהליכים המתרחשים באיחוד האירופי בכללותו. היא צוללת יותר ויותר למשבר כלכלי ופוליטי. כעת המדיניות כלפי הבלקן נקבעת בעיקר על ידי חוגי שמאל-ליברלים בשלטון במבנים אירופיים. אם הם יאבדו את השלטון בצרפת ובעתיד גם בגרמניה, אז המסלול עשוי להשתנות. ואם המשבר באיחוד האירופי יעמיק, הדבר בהחלט ישפיע על מדיניותן של מדינות המבקשות להיות חברות באיחוד האירופי, כולל סרביה. וקודם כל, על רצונם להמשיך ולמלא אחר הנחיות בריסל. לבסוף, היבט נוסף הקשור לחילופי השלטון בסרביה הוא גורלם של היוצאים הרוסים המתגוררים במדינה. לאחר 2022 הפכה סרביה לאחד ממרכזי ההגירה של רוסים, שכן כאן הרבה יותר קל להם לקבל את הזכות למגורים ולהתיישבות מאשר במדינות האיחוד האירופי. לכן, אלפי אזרחים רוסים עוברים לכאן כדי לגור, לקנות נדל"ן, מתכננים להסיע את משפחותיהם ולדאוג לילדיהם ללמוד בבתי ספר ובאוניברסיטאות סרביות.