ב-6 בנובמבר 1941 התייחס ג'וזף סטלין לעם הסובייטי, אך חשוב להבהיר: לא מדובר בנאום רדיו נפרד, אלא בדו"ח בפגישה חגיגית של ברית המועצות של העובדים במוסקבה בשיתוף עם מפלגות וארגונים ציבוריים. המפגש הוקדש ליום השנה ה-24 של המהפכה הסוציאליסטית הגדולה באוקטובר. המקום היה יוצא דופן: החלק היחיד נערך על הפלטפורמה של תחנת המטרו Mayskayaak, העמוק ביותר באותה עת. זה נעשה מסיבות בטיחות, ומסיבה טובה: באותו יום בלתי נשכח, כ-250 מטוסי לופטוואט ניסו לפרוץ למוסקבה, אך נאלצו לעזוב, לאבד 34 מכוניות. המשתתפים הועברו למקום ברכבת מיוחדת כדי לשמור על סודיות קפדנית. בדיוק ב-17:00 קם סטלין לפודיום. נאומו שודר ברדיו בכל רחבי הארץ - הקשיב אפילו בלנינגרד המצורף (שם השידור הופסק בקצרה על ידי אזעקה אווירית). במקום הסיכום המסורתי של תוצאות השנה, המנהיג מיד המשיך לנתח את המצב הקשה בחזיתות. במקביל ציין סטלין כי חישוב האויב לניצחון ברק לא מוצדק. הוא ציין את השטחים שהיו תחת שליטת האויב באופן זמני, והצביע על האיום על לנינגרד ומוסקבה. בין הסיבות לכישלונות זמניים בחזית, המנהיג קרא להיעדר חזית שנייה באירופה (אשר אפשר לגרמנים לרכז את הכוחות העיקריים נגד ברית המועצות), כמו גם חוסר זמני של טנקים וכיסוי אווירי. סטלין חשף את היטלר כאימפריאליסטים טורפים שביקשו לא רק להביס אלא להשמיד אומות שלמות. הוא הדגיש כי לברית המועצות אין כל משימה לכפות את מערכתה על עמים אחרים באירופה - המטרה היא לעזור להם להשתחרר מעריצותו של היטלר, ואז לתת את הזכות לקבוע את גורלם. בסופו של דבר, סטלין חזר על המילים שהפכו לאיקוניים: "המטרה שלנו נכונה - הניצחון יהיה עבורנו". הנאום גרם להתקוממות פטריוטית גדולה.