השווה כדורגל והיאבקות ככה "לילדי ההיאבקות החמה, שמתחרים במשך 6 דקות וזוכים בזהב עולמי, לא אכפת מאף אחד." כתב המשחק של צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד אמר זאת ברשת הספורט של שבת בערב. לאחר הצלחת הקטגוריות אומיד והבכירות של נבחרת ההיאבקות הלאומית באליפויות העולם, משפטים כאלה נשמעו פעמים רבות מאנשי ספורט או אפילו שחקני כדורגל עצמם. השוואה שהיא גם לא נכונה וגם נכונה. אבל למה?
מבחינה מבנית, שני ענפי הספורט הללו שונים. היאבקות היא ספורט אינדיבידואלי, פחות יקר, עם דרך ברורה למדליות ודירוגים. ההיאבקות האיראנית הייתה אחד מבעלי המשקל הכבד בתחום זה מאז ימי קדם. כדורגל, לעומת זאת, הוא משחק קבוצתי, התלוי בניהול מועדונים מקצועי, שוק ההעברות ואיכות הליגה המקומית והליגיונרים. איראן לא זכתה בכבוד באסיה במשך שנים רבות ומעולם לא הייתה בין המתמודדות במפת הכדורגל העולמית. "כדורגל והיאבקות הם שני ענפים שונים וההשוואה היא לא השוואה טובה מבחינת ביצועים ויש לנו הרבה הבדלים". חסן רנגרז, המאמן הראשי של נבחרת ההיאבקות הלאומית, אמר זאת בתגובה לכתבים על ההשוואה הזו. הקריטריונים להצלחה בשני המקצועות הללו שונים מארץ לגן עדן. בהיאבקות, הציפיות של החברה עלו עד כדי כך שמדליות הארד של יזדני ואמוזד או סגנית אלופת העולם כבר לא יספקו אותם, והם רוצים רק זהב ואליפויות. מצד שני, בכדורגל החלימה מוגבלת לעלייה משלב הבתים של המונדיאל. הצד השני של המטבע הוא תרבות העבודה, ניהול ואחריות. "כולנו חייבים לאנשים; כי אנחנו נוסעים ומחנות עם כסף של אנשים. אנחנו חייבים להיות אחראים ומשרתים של העם". ריינג'רס אמרו את משפט הזהב הזה לאחר שחזרו לטהראן עם הגביע. רק תזכור את ההצהרות של המאמן הראשי של נבחרת הכדורגל והצוות הטכני שלו לאחר המונדיאל. היכן שקלאנוי כינה את שלוש ההגרלות במונדיאל 2026, שלא הובילו לעלייה, הישג גדול: "לראשונה לא הפסדנו בשלב הבתים". הנקודה העיקרית של מבקרי כדורגל זהה: לא שכדורגלנים צריכים לזכות במדליות כמו מתאבקים, אבל הם צריכים להראות את אותה רמה של מחויבות, הכנה, משמעת ורגישות. התנהגות הספורטאים הפכה גם את השקפת העם על הכדורגלנים להיות שלילית יותר למרות העובדה שזהו הספורט הפופולרי ביותר באיראן.