**דובר משרד החוץ של איראן: "התוקפנות והמלחמה הכלכלית של ארה"ב ייענו בהשלכות; המפרץ הפרסי לא ישתנה בגלל גלים פוליטיים"**
דובר משרד החוץ של איראן, אסמאעיל בקאי, מסר תדרוך נרחב לעיתונאים שבו התייחס להתפתחויות המדיניות, למתיחות מול ארצות הברית, למצב האזורי ולסוגיות דיפלומטיות נוספות.
באשר ליחסי איראן וארצות הברית והסנקציות הכלכליות, הבהיר בקאי כי הדיפלומטיה האיראנית מתאימה את עצמה באופן שוטף לנסיבות הבינלאומיות המשתנות, כפי שנעשה גם בתחום ההגנה. לדבריו, המושג "מלחמה כלכלית" מצד וושינגטון אינו אלא טרור כלכלי שנועד להעניש את אזרחי איראן על עמידתם על עצמאותם וריבונותם. הוא הזהיר כי לכל שיתוף פעולה עם ארה"ב בצעדים תוקפניים כלפי איראן – כולל המצור הימי – יהיו השלכות ברורות, והדגיש כי איראן אינה כבולה ותפעל באמצעות מסגרות רב-צדדיות, דוגמת ארגון שנחאי ו-BRICS, כדי לסכל את הסנקציות הפוגעות במסחר הבינלאומי ובאמנת האו"ם.
בקאי דחה את הצהרות שר האוצר האמריקני בדבר "יום חשבון כלכלי", וכינה אותן רטוריקה הנובעת מייאוש ומחישובים מוטעים. הוא ציין כי חמשת העשורים האחרונים הוכיחו שארצות הברית אינה עומדת בהתחייבויותיה ואינה אמינה במשא ומתן. בהתייחסו לדיווחים על קשיים, מחסור במזון ושחיקה בקרב חיילי צי ארה"ב (סנטקום) על נושאות המטוסים, המליץ להם בקאי "לעזוב את האזור ולשוב לבתיהם". בנוגע לאזרחים איראנים שנתקלו בקשיים עקב מדיניות ההגירה בארה"ב, ציין כי מדובר ביחס מפלה ופוליטי, וכי משרד האינטרסים האיראני סייע לאלו שבחרו לממש את זכותם ולשוב לארצם.
במישור האזורי, עדכן בקאי על ביקורו של מפקד צבא פקיסטן בטהראן, המתרחש על רקע שלב יחסים מצוין בין המדינות ומאמצים פקיסטניים להפחתת המתיחות באזור. במקביל, ציין כי ביקורו המתוכנן של שר החוץ של עומאן אינו קשור לביקור הפקיסטני, ויתמקד ביחסים הבילטרליים ובביטחון נתיבי השיט במצר הורמוז.
בהתייחסו לעיראק בעקבות ביקור יו"ר המג'לס, ציין בקאי כי ביטחון שתי המדינות שזור זה בזה והשיחות נועדו להבטיח גבולות של שלום. בתגובה לשינוי שמו של "המפרץ הפרסי" מצד גורמים עיראקיים, אמר בקאי כי המפרץ הפרסי נעלה מניסיונות ניצול פוליטי חולף, וכי שמות גאוגרפיים הם מורשת משותפת שנועדה לאחד ולא לפלג.
בנוגע לסוריה ולישראל, הדגיש הדובר כי התנגדותה של איראן לכיבוש הישראלי היא עמדה עקרונית יציבה, ללא קשר לזהות השלטון במדינות האסלאם. הוא גינה את התקיפות הישראליות החוזרות בסוריה, הגדיר אותן כהפרה בוטה של הריבונות הסורית וטען כי התירוצים הישראליים בנוגע לטורקיה נועדו להסוות שאיפות התפשטות במסגרת חזון "ישראל הגדולה", בדומה למתרחש בעזה, בגדה המערבית ובלבנון.
בסוגיית השבויים והנעדרים האיראנים, הבהיר בקאי כי כליאתם של אזרחים וטייסים בכווית ובקטאר מהווה הפרה של אמנת ז'נבה השלישית (1949). הוא ציין כי ב-18 באוגוסט (27 במורדאד) התאפשר לשגריר איראן לבקר ארבעה אזרחים כלואים בכווית ולוודא את שלומם, לצד דרישה לשחרורם המהיר, וכי נמשכים המאמצים המדיניים לבירור גורלם של שלושה טייסים איראנים בקטאר.
לסיום, מתח בקאי ביקורת חריפה על תפקוד האו"ם ומועצת הביטחון, וטען כי הבחירות לתפקיד מזכ"ל האו"ם איבדו מעניינן בקרב מדינות רבות בשל שתיקת הארגון לנוכח פשעים ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה, וחוסר יכולתו לפעול מול תוקפנות המעצמות. הוא הזהיר כי חוסר המעש של הארגון עלול להוביל אותו לגורל זהה לזה של "חבר הלאומים".