נמשך…… בהתייחסו לחכירת הקרקע ל-999 שנה שהוענקה למתנחלים האירופים בקניה, ציין קבאלו כיצד ארגונים מערביים הצליחו לקבל לגיטימציה בינלאומית על ידי כך שהם קראו לזה שימור. זה איפשר להם להשיג מענקים ומימון ליצירת "מכונה גדולה להרוויח כסף" לפיה תיירים מחויבים עבור "חוויה בלעדית".
"כמה מהכסף הזה חוזר לקהילות כמו שלך?" שאל קאבלו.
קנצ'ורי הגיב, "זו דרך שהעשירים מביאים כסף מהאנשים העניים".
הוא תמך את דבריו בכך שהסב את תשומת הלב לתוכניות אשראי פחמן, לפיהן תאגידי טכנולוגיה ענקיים כמו מטא מקזזים את הפליטות שלהם על ידי רכישת זכויות קרקע מקומיות בסכום נמוך של 2 דולר לדונם, כאשר בעלי קרקעות ילידים נאלצים לחכירה מעורפלת ל-40 שנה עם תנאי הסכמה טורפניים שהם כמעט ואינם מודעים להם במלואם.
"2 דולר לדונם זה אפילו לא המינימום הכסף הזה מחולק על ידי 4,000 אנשים הקהילה לא מקבלת כלום", אמר קנצ'ורי.
"האם אתה חושב שהקהילות שמסביב לשימור זה עניות בתכנון?" שאל קאבלו.
"זה בתכנון", הגיב קנצ'ורי, והציע שעצמאות פיננסית תעניק לקהילות הללו גישה למידע, ותהפוך אותן ל"תלמידי דה-קולוניזציה" ו"סוכני שינוי", המסוגלים לפרק את המתחם התעשייתי לשימור בהיקף של מיליארדי דולרים הפועל על אדמתם.
"מחסור במים, מחסור בשירותים חברתיים כמו בתי ספר ובתי חולים, ואנחנו קוראים לזה שימור. אז אתה שומר על חיות בר בזמן שהאנשים מתים בחוץ", הוסיף קנצ'ורי.