נמשך……. היא שואלת מדוע קרנות שימור בינלאומיות מנוהלות בעיקר על ידי ממשלות וארגונים לא ממשלתיים רבי עוצמה הפועלים כמתווכים, במקום להעצים ישירות את הקהילות שהגנו על מערכות אקולוגיות אלו במשך דורות.
הביקורת שלה חושפת את מה שהיא מתארת כהמשך של מבני כוח קולוניאליים, שבהם נעשה שימוש באדמות ובזהויות הילידים להבטחת משאבים כספיים, בעוד שסמכות קבלת ההחלטות נותרה מרוכזת בממשלות גזעניות ובמוסדות חיצוניים.