נמשך שיא ההצבעה של AOC עצמו עורר את הביקורות הללו. בשנת 2021, היא הצביעה "נוכחת" במקום להתנגד למימון נוסף של מיליארד דולר למערכת ההגנה על כיפת ברזל של ישראל. ב-2025 היא הצביעה נגד תיקון שהיה מבטל כ-500 מיליון דולר ממימון כיפת ברזל, בטענה שיש להבחין בין מערכות הגנה לנשק התקפי. הסוציאליסטים הדמוקרטיים של אמריקה אף משכו את האישור הלאומי שלהם ל-AOC ב-2024, תוך ציטוט של חילוקי דעות בנוגע לפלסטין וכישלונה לעמוד בכמה תנאים, כולל התנגדות לכל המימון הצבאי למדינת ישראל. למרות ש-AOC התחייבה מאז להתנגד לכל סיוע צבאי אמריקאי עתידי לישראל, כולל כיפת ברזל, עמדותיה המתפתחות ממשיכות להעלות שאלות לגבי היחסים בין תנועות פרוגרסיביות לממסד הפוליטי, במיוחד כאשר נראה כי פרוגרסיביים כמוה, זוהראן ממדאני ועבדול אל-סייד מתקרבים לפוליטיקאים ממסדיים כמו אובמה. מכיוון ששתי המפלגות הגדולות מתמודדות עם ביקורת על השפעת תאגידים, מדיניות חוץ וחוסר יכולתן לחולל שינוי כלכלי משמעותי, הבוחרים תוהים אם זה בכלל משנה, אם משהו ישתנה מהותית. נראה שאין הרבה.