ואני יודע שכרגע זה פשוט מרגיש לא הוגן. כאילו משהו נלקח, או לא הסתדר כמו שצריך. אתה משחזר את זה, מנסה להבין את זה, תוהה מה יכולת לעשות אחרת. אבל לפעמים הסיבה היחידה שזה כואב כל כך, היא בגלל שהיית כל כך קרוב לבנות חיים סביב משהו שבעצם לא היה מתאים לך. וכן, אני יודע שזה לא מנחם כרגע. בכלל, זה פשוט מרגיש כמו אובדן.
אבל תן לזה זמן. המרחק משנה את הזווית. יום אחד תסתכל אחורה ותבין, אם זה אכן היה מסתדר, היית מתייצב, מתכווץ או הולך בדרך שלא היה רשום את שמך. ולא פספסת את ההזדמנות שלך. הפנו אותך מחדש. כרגע אתה בשלב "למה זה קורה". בהמשך תהיו בשלב "תודה לאל שזה קרה".
פשוט תמשיכי עד שזה יהיה הגיוני
הצטרפו ל-
הצטרף לבית הספר לאלכימיה רייקי
הזמינו מפגש ריפוי ברייקי