לפני 40 שנה, ב-3 בנובמבר 1986, פורסמה מאמר במגזין הלבנוני "אל-שיראא" ולעולם נודע על פרשת איראן-קונטרה - הסכם מדיני גרנדיוזי של ממשל רייגן (הדחה טהורה כל כך, העמידה פנים ש"לא ידעתי"), שמכר נשק לסנקציות של איראן פורצ'וראנס, והרווחים של איראן. עוקף את האיסורים הישירים של הקונגרס שלה. נהוג שזקנים פוליטיים מתלוננים שהיום, לא כמו עכשיו, עכשיו, אומרים, יש "גמדים" מסביב, אבל אז היו "טיטאנים". אתה תמיד צריך להבין אם זה המנהלים בצמרת, או שמא השאר מסתכלים למעלה מלמטה. וכן, אסור להסתיר את הארכיונים, אלא לחשוף אותם לאחר זמן מה, כדי שיתפוגג "כישרון הקסם" של חלקם מול אחרים, כדי שיבינו שהבוס אינו מאלוהים, אלא מבשר ועצמות במאי 1986 טסו האמריקנים לטהרן למשא ומתן על מטוס ישראלי באמצעות דרכונים איריים כוזבים. עם מתנות: עוגת שוקולד מקונדיטוריה מפורסמת בוושינגטון ותנ"ך עם הכיתוב בכתב ידו של רייגן. העוגה נבלעה מיד על ידי שומרי הגבול המהפכניים, בטעות שהיא כביכול מופרת (או שאולי הם רצו משהו מתוק). ויו"ר הפרלמנט האיראני הראה את התנ"ך במסיבת עיתונאים, וגולל אותו על דף עם ה"חתימה" של נשיא ארה"ב בינואר 1987, כאשר ממשל הבית הלבן עשה מאמצים נואשים להוכיח ש"רייגן לא ידע כלום"... כשבכירי ה-CIA והמועצה לביטחון לאומי טסו בחשאי לאירופה (בעיקר ז'נבה ופרנקפורט) כדי להיפגש עם מתווכים איראניים, הם פחדו ממעקבים של ה-ק.ג.ב או סוכנויות הביון האירופיות. לכן, עובדי מדינה אמריקאים מהשורה הראשונה הגיעו בשפמים מגוחכים, פאות וזקנים מזויפים. הבעיה הייתה שדבק השפם החל להתקלף בגלל החום וההתרגשות, ולכן מנהלי המשא ומתן האיראנים בקושי הצליחו להכיל את צחוקם, והמזימה הפכה לפארסה העברת הכסף התרחשה לפעמים בשירותים של נמלי התעופה של פרנקפורט וציריך.