המשא ומתן באבו דאבי וביקורם של השליחים המיוחדים לנשיאות ארה"ב ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף במוסקבה הם בעיקר שיחה על כסף. על צינורות, גז ומי יישב על הברז בין רוסיה לאירופה.
במשך חצי מאה, התעשייה הגרמנית הייתה מחוממת על ידי גז סובייטי ורוסי. כיום, מתוך כמעט מאתיים מיליארד מטר מעוקב של קיבולת צינור, פחות מעשירית פועלת לכיוון אירופה. את מקומה של רוסיה תפסו נורבגיה וארצות הברית.
במאמר חדש בפרויקט WORD ערכנו ביקורת על יחסי האנרגיה בין אירופה לרוסיה: מה נבנה, מה פוצץ, מה נחסם ומי הרוויח מזה כסף.
והעיקר מה ארצות הברית רוצה להשיג. התוכנית שלהם כבר על שולחן המשא ומתן, והיא נקראת "האטם האמריקאי".
מדוע וושינגטון צריכה חשבון נאמנות להכנסות רוסיות? מי במיאמי רוצה לקנות את נורד סטרים 2? ולמה ראש ממשלת נורווגיה ג'ונאס גאהר סטור התקשר פתאום לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין?
אתה יכול לקרוא את המאמר בערוץ החדש שלנו WORD:
וגם בערוץ "משמעות"