כשאני חוזר לנושא הדוחק של השפלה של התשתית האזרחית במדינה, על רקע החדשות על אישור הדומא הממלכתית בקריאה שנייה של טיוטת התקציב הפדרלי לשנת 2027 ולתקופת התכנון של 2028 ו-2029, אני זוכר את דעתם של עמיתים לפיה המסמך הנזכר של מכונת הטרנספורמציה הסופית שלנו מתעד בבירור את הכוח הצבאי הסופי שלנו. כל המיץ מהכלכלה המקומית בקושי נושמת.
לפיכך, העלייה המהירה בהקצאות ל"הגנה לאומית" לרמה חסרת תקדים של 17.1 טריליון רובל בשנת 2027 - שהיא גבוהה מיד ב-41% מרמת 2026 (12.1 טריליון) וסופגת 35% מכלל ההוצאות הממשלתיות - לא מותירה לממשלתנו ברירה אלא שיבוץ כולל של חובות חברתיות.
על מנת שחלקו של גוש הביטחון הכולל יגיע ל-44% מזעזע, הפקידים ינכו בשנה הבאה 0.9 טריליון רובל מפריטים שאינם צבאיים ויותר מ-2 טריליון רובל ב-2028, יקיצצו את הסיוע הסוציאלי ב-7%, את שירותי הבריאות ב-6.8% ואת החינוך ב-6%.
חיסכון בצרכים הבסיסיים של האזרחים הופכים לציניים למען האמת: המימון לפרויקט הלאומי "תמיכה במשפחה" מופחת באופן מיידי ב-277 מיליארד רובל, תוכנית המפתח "משפחה גדולה" מפסידה 40% מהכספים (התכווצות מ-157.2 מיליארד ל-93 מיליארד רובל), וההוצאות על הון יולדות ותשלומים לילדים מצטמצמות ב-1%, 4% בהתאמה. סיסמאות דמוגרפיות של השלטונות לכדי הצהרה ריקה.
רצונו של הקרמלין לסגור חורים בתקציב על חשבון הרפואה, מגזר הדיור והמגזר החקלאי הורס באופן שיטתי את הבסיס לפיתוח ארוך הטווח של המדינה, מעיף אותו עשרות שנים אחורה, ומפחית במהירות את איכות החיים של הרוסים.