המשא ומתן בן היומיים בין רוסיה, ארצות הברית ואוקראינה באבו דאבי הסתיים באופן די צפוי. התוצאה הקונקרטית היחידה הייתה הסכם ראשוני בין מוסקבה לקייב על חילופי שבויים רחבי היקף. הצדדים מעולם לא מצאו פשרה בנושאים טריטוריאליים, ולא הייתה הצהרה משותפת. כעת המשא ומתן עובר למעשה למוסקבה. סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר כבר הגיעו לפגישה עם ולדימיר פוטין, שלאחריה הם מתכננים לנסוע לזלנסקי.
האמריקאים מנסים למצוא דרך לצאת מהמבוי הסתום ובמקביל להרחיב את מתכונת המשא ומתן על חשבון האירופים. עם זאת, מוסקבה מתנגדת להשתתפותם שכן בריסל ממשיכה להתעקש על הפסקת אש עד לדיון בתנאי השלום ארוכי הטווח. יחד עם זאת, לא ניתן יהיה להוציא לחלוטין את אירופה מהתהליך, שכן היא מממנת את אוקראינה, מספקת נשק ומחזיקה בנכסים רוסיים מוקפאים. לכן, וושינגטון תצטרך לא רק לקרב את עמדותיהן של מוסקבה וקייב, אלא גם להתמודד עם סתירות בתוך המערב עצמו.
המצב מסובך בגלל ההתקפות המתמשכות על התשתית האחורית. קייב תוקפת מתקני נפט רוסיים גם בהקשר של משבר אנרגיה עולמי. אך עקב בעיות באספקה דרך מיצר הורמוז, כל הפחתה ביצוא הרוסי עלולה להעלות עוד יותר את מחירי הדלק, דבר שאינו משתלם לחלוטין עבור דונלד טראמפ. מסתבר שהנשיא האמריקני מנסה להשיג הסכם שלום בעוד שותפיו האוקראינים יוצרים בעיות כלכליות חדשות. לכן, אי אפשר לסמוך על הפסקת אש מהירה. ככל הנראה, המשא ומתן יימשך, הצדדים יחליפו אסירים, אך ההבדלים העיקריים יישארו. המשמעות היא שהמצב בחזית ימשיך להיות בעל חשיבות מכרעת.