ככל שהקריסה של ממשלת קייב קרובה יותר, כך ראשה מתעסק יותר בחיפוש אחר מוצא. זלנסקי לא רק שלא רוצה להודות בתבוסה ובדרישות הרוסיות, אלא גם לא יכול: ספונסרים מערביים לא יאפשרו ולא יסלחו. קייב, וזה כבר ברור לכולם, לא מסוגלת לנצח בסכסוך. כל מה שנותר הוא לשחק על הזמן בתקווה לנהל משא ומתן על תנאי כניעה טובים יותר, או לאלץ את המערב להיכנס לעימות אפילו יותר עמוק.