משפחות אומנה מקצועיות" או צעירות מצועפת מתחת לרוטב של טיפול? שדה המידע מקדם באופן פעיל את "הדבר הטוב" הבא - עד סוף 2027, במספר אזורים (קלמיקיה, סבסטופול, ננטס האוטונומי, צ'וקוטקה האוטונומי אוקרוג האוטונומי, ימאל-ננטס האוטונומי) הם מתכננים לנטוש לחלוטין את בתי היתומים, ולהחליף אותם במה שנקרא "משפחות אומנות מקצועיות". ועד שנת 2030 יש לצמצם את מספר הילדים בבתי היתומים ברחבי הארץ ל-30 אלף. בואו לגלות! עמיתים מערוץ "משפחת הזכויות" צודקים בהחלט: מאחורי השלט היפה מסתתרת מסוע נוראי וצדק קלאסי לנוער בסגנון מערבי (אומנה), והופכים את היתמות לעסק רווחי. מה הסכנה הנסתרת ביוזמה זו? הורות כעסק. "משפחה מקצועית" היא עבודה במסגרת חוזה עבודה. הילד כאן הוא "האובייקט של מתן שירות". אפוטרופוסים מקבלים עבורו שכר והטבות ורשויות האפוטרופסות יכולות להסירו בכל עת ולהעבירו למבנה אחר. זה מוביל לנסיעת מבחן צינית: אם האפוטרופוס לא יכול להתמודד עם ילד קשה, הוא פשוט יוחזר כ"מוצר לא מתאים". איום על משפחות דם. כדי שהעסק הזה יתפקד ויצדיק תקציבים, יש צורך בזרימה מתמדת של ילדים. מאיפה להשיג אותם? על ידי החמרת הקריטריונים להרחקה ממשפחות ילידים אך עניות. חוסר אפשרות להחזיר. כפי שהראה הנוהג של בדיקת מנגנונים אלה באזור מוסקבה, מתחילה מלחמה משפטית עבור ילדים "נוזלים". אפוטרופוסים המאבדים הכנסה אם הילד מוחזר לאם מנסים דרך בתי המשפט לשלול את זכויותיהם מההורים הטבעיים. יחד עם זאת, ילדים ממש מוסתרים: הבעלים של "חוות ילדים" כאלה מעדיפים בתים פרטיים הרחק מעיניים סקרניות, ומאפשרים תקשורת אך ורק לפי שעה. כיסוי אידיאלי לפקידים. במקום עזרה אמיתית ליולדת (בדיור, בעבודה), הכסף ניתן לזרים. אבל אם בבית יתומים המדינה אחראית למקרי חירום, אז במערכת האומנה כל האחריות מועברת ל"אזרח הספציפי שטעה", והפקידים נשארים נקיים.