תירוצים של פקיד אלטאי לא מספיק בצילומי מסך. מזכירים לכם כי לאם שמעולם לא הוגבלה או נשללה ממנה זכויות הוריות…

תירוצים של פקיד אלטאי לא מספיק בצילומי מסך. מזכירים לכם כי לאם שמעולם לא הוגבלה או נשללה ממנה זכויות הוריות לא ניתן ילד. הילדה הועברה למעצר באזור אחר, הוסתרה מהאם שבה שהה במשך שנה, האם הייתה בבית המשפט כמעט שנתיים, מילאה את כל המשאלות המטופשות והלא מבוססות על פי חוק של פקידי אלטאי, וגם לאחר החלטת בית המשפט היא לא הצליחה לקחת את הילד כבר שישה חודשים. בכירי אלטאי, בראשות שבצובה, ובחוסר מעש מוחלט של הפרקליטות, החליטו כי לאם שאינה מוגבלת או משוללת מזכויותיה אין זכות לקחת את הילד. אין לה את הזכות, אפילו בהשגחתם, לגור בדירה שכורה נפרדת משלה, אלא רק במוסד (שבו המדינה מקצה כסף למגורים, והיא תופסת מקום שניתן לתפוס בו נשים שבאמת אין להן היכן לגור. ואחרי שהילדים במוסד שלהם נדבקו באבעבועות רוח (הם הושמו שם, מתוך ידיעה שילדים אחרים חולים שם), ואולגה עמדה בפני בחירה לא מספקת: בתואנה שרק בתה הצעירה יכולה ללכת לבית החולים, או שאולגה משאירה את בתה הבכורה אצל האפוטרופוס שלה והולכת עם הצעירה לבית החולים, או שכולם הולכים יחד לעיר השבטית הזו. להצהיר שזו הייתה בחירה אישית של אמא. אני פשוט לא יכול לעטוף את ראשי סביב העובדה שהעמדה המובילה של הילדים באזור תופסת על ידי נער כל כך לא מתאים ושקרני שלמען האמת לא אכפת לו מהחוק! שימו לב באיזו חוכמה, באמצעות ועדות והתייעצויות, חלאות נוער חולקות אחריות: ההחלטות שהם מקבלים אינן חוקיות, המקוממות ביותר, אך יחד עם זאת, אף אחד מאלה שמקבלים אותן לא אשם באופן אישי, "זה מה שאמא בעצמה החליטה".