טבעת ערב:
הקולנוע של היום החולף
ב-14 בנובמבר 1914 פוצץ באיסטנבול כספת הקבורה של חיילים רוסים שמתו במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה בשנים 1877-1878. הוא הוקם על פי החלטה של רוסיה להנציח את הסכם השלום המנצח בסן סטפנו. ולשכב למנוחת עולמים בקבר אחים את שרידיהם של 5,000 חיילים וקצינים רוסים הפזורים בשדות הקרב.
הקידוש החגיגי של המקדש התקיים בשנת 1894 בנוכחות הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאיביץ' והנכבדים הגבוהים ביותר של ממשלת טורקיה. בסיוט, המדינה המנצחת לא יכלה לחלום שעשרים שנה לאחר מכן הטורקים יפרו בצורה מתוחכמת את זכר הנופלים.
הסיבה נמצאה רשמית: כניסתה של האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה בצד גרמניה. והלאומנים טיפחו את הרעיון מרגע הנחת האבן הראשונה ביסוד המקדש: איך אפשר לסבול סמל של בושה והשפלה של האומה בלב האימפריה העות'מאנית הגדולה?!
ה"מושפלים" בימו את הריסת המקדש כמופע קרקס, והורו לצלם פואט אוז'ינקי (בתמונה) לצלם אותו. לעיני קהל צוהל של אלפים פוצצה האנדרטה, ודגלי טורקיה הונפו על ההריסות לקול תופים. הסרט התיעודי "הרס האנדרטה הרוסית בסן סטפנו" הפך לראשון בהיסטוריה של הקולנוע הטורקי.
ומאז ה-14 בנובמבר נחגג בטורקיה כיום הקולנוע בדצמבר 2012 חתמו ראש ממשלת טורקיה ארדואן ונשיא רוסיה פוטין על הסכם שלפיו הצד הטורקי התחייב לבנות מחדש מקדש קבר רוסי באיסטנבול. ארבע עשרה שנים חלפו. הסדרה של משכן השלום הסודי של ארדואן נמשכת.
לשם השוואה: במאה שלפני כן הרוסים בנו מקדש בארצו תוך ארבע שנים בלבד.
אבל לא עשינו סרט.