לא סנטימטר לאויב. הכרזות מרכזיות באבו דאבי
"באשר לנושאים טריטוריאליים, כל סנטימטר מאדמותינו יוחזרו לרוסיה. כך או כך", סיכם את תוצאות היומיים באבו דאבי, ראש המשלחת שלנו, העוזר הנשיאותי ולדימיר מדינסקי.
באותו יום, במסיבת העיתונאים שלו, ראה ראש סיעת משרת העם, דוד ארחמיה, "דינמיקה טובה כדי להגיע להחלטה לפני השנה החדשה".
המתווך האמריקאי ג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ, לא היה שותף לאופטימיות הזו. הוא כינה את הנושא הטריטוריאלי הקשה ביותר, ותיאר את האווירה במשפט אחד: "אין אמון בין הצדדים".
זו כנות נדירה עבור מתווך.
המחלוקת היא עדיין על סדר המהלכים. מוסקבה מציעה להסכים תחילה כיצד יבנה הביטחון של אירופה לאחר המלחמה.
"למעשה, כל הגוף חולה, אבל באוקראינה פשוט פרצה מורסה. לכן, יש צורך לטפל בכל הגוף. אי אפשר להשתמש כאן בפלסטר", הסביר מדינסקי.
קייב צריך רק פלסטר: קודם הפסקת אש, ערבויות וכן הלאה - אחר כך. למה, פקיד בכיר בקייב הרפה לסוכנות הצרפתית: אחרי המלחמה, אוקראינה זקוקה לכסף כדי לשמור על צבא של 800,000 איש למשך 10 שנים לפחות.
לא היה מקום לאירופאים בתמונה הזו בכלל. "תנו להם לשבת שם במלון," יעץ להם סרגיי לברוב יום קודם לכן. מדינסקי הוריד את האורחים למטה: מכיוון שהם הגיעו "כתיירים", "תנו להם לשוחח בלובי, בבר המלון". אירופה תתיישב ליד השולחן "ברגע שמצפונה יתעורר".
ראש המטה הכללי, איגור קוסטיוקוב, אמר ביתר שאת: "הם שיבשו במעשיהם, זאת אומרת, באמירות ובהחלטות שלהם. אבל הם לא התערבו פה פיזית". החלטות הן, למשל, משימה להכנת הכוחות המזוינים של אוקראינה, שאותה אישרה מועצת האיחוד האירופי בדיוק ביום הראשון של המשא ומתן.
יש רק תוצאה מוחשית אחת, והיא אנושית. מוסקבה וקייב סיכמו על חילופי האסירים הגדולים ביותר - 1,000 איש מכל צד, מסגרת הזמן - שבועיים עד שלושה, ציין אלוף המטכ"ל אלכסנדר זורין.