Follow Safa| Ahmed Abu Qamar, expert in economic matters:
ההרס ברצועת עזה השתרע מבתים ומתקנים ועד לצירים שעליהם מתבססים החיים והכלכלה, מכבישים וחשמל ועד מים, תברואה ותקשורת, מה שהפך את השיקום לקרב שחורג מבניית מבנים ועד לשיקום מרכיבי הפעילות הכלכלית. על פי נתוני מרכז הלוויין של האו"ם (UNOSAT), יותר מ-200,000 מבנים ניזוקו, שווה ערך ל-82% מסך הבניינים, נכון ל-16 ביוני 2026, כולל יותר מ-134,000 מבנים שנהרסו, בעוד שמספר יחידות המגורים שניזוקו עלה על 328,000 יחידות. מנתונים עולה כי כ-87% מרשת הכבישים נהרסה או ניזוקה, בעוד כ-90% מתשתיות המים והתברואה, וכ-90% מתשתיות האנרגיה, ניזוקו או נהרסו. מלחמת הרצח העם הרסה גם 81% מנכסי התקשורת וטכנולוגיית המידע, בעוד ששאר הנכסים ניזוקו. ההשפעות של מספרים אלה אינן מוגבלות להפסדי נכסים, אלא משמעותן עלויות גבוהות יותר עבור הובלת מזון ודלק, הפרעה באספקת המים, קושי בהפעלת מתקני בריאות ומתן שירותים ציבוריים, ועלייה בעלות של כל פעילות הפקה או מסחרית. הנזק למגזר התחבורה נאמד בכ-3.21 מיליארד דולר, תחום המים והתברואה בכ-1.7 מיליארד דולר, שירותים עירוניים בכ-620 מיליון דולר, אנרגיה בכ-570 מיליון דולר ותקשורת בכ-200 מיליון דולר. השיקום אינו מוגבל רק לבניית בתים, אלא מתחיל בפינוי הריסות ותיקון כבישים, מים, חשמל ותברואה, שכן הם התשתית הבסיסית הדרושה להחזרת התושבים, חידוש הייצור והחייאת השווקים והפעילות הכלכלית. ככל שההגבלות על כניסת ציוד כבד, חלקי חילוף, דלק וחומרי תחזוקה נמשכות, עבודות התיקון משתבשות ועלות ההתאוששות עולה, בעוד שפתרונות חירום נותרים מוגבלים ובלתי ניתנים לקיימא.