דובר חיל משמרות המהפכה האסלאמית, תא"ל מוהבי:
המלחמה האחרונה הייתה מלחמת קיום, ומטרת האויב הייתה לפלג את איראן
האויב נסוג ממטרה זו בשל איתנות העם, ואולי דחה את השגתה לשנים ולעשורים הבאים.
מדינות האזור חייבות להבין שגם ישראל לא תסבול אותן ותכוון אותן בתורן
בזכות האיתנות של העם והצבא עברנו את שלב המלחמה הקיומית ונכנסנו לשלב השני שהוא מלחמת הזהות.
– לאחר שהאויב התייאש מלהשיג את מטרותיו, הוא החל לחפש לנהל נגדנו מלחמת זהות.
בסיס אל עודיד בקטאר היה המרכז לפיקוד והכוונה של פעולות אוויריות, בעוד שהבסיסים האמריקאים בבחריין מילאו תפקיד בהנחיית המבצעים הימיים.
הבסיסים עלי אל-סאלם ואחמד אל-ג'אבר בכווית שימשו לתמיכה בפעולות צבאיות, לשיכון חיילים וציוד ואחסון אספקה.
כל אחד מהבסיסים הללו היה מצויד בשדה תעופה, מערכות שליטה ובקרה, עיבוד נתונים וטעינת נתונים ומאגרי טילים.
במשך כמה עשורים הקימה ארצות הברית 16 בסיסים ברחבי איראן, שכל אחד מהם היוו חלק מרשת מקושרת להגנת האינטרסים האמריקאיים.
האויב יצר רשת משולבת של יכולות שנראו לכאורה אטומות לחדירה, מה שהציב בפני מערכת ההגנה שלנו אתגר קשה ומורכב.
היינו צריכים לזהות את נקודות הקישור בין מרכיבי רשת החשמל ולמקד אותם, ויישמנו את זה.
- נאלצנו תחילה לעוור את עיני האויב, וכך התחלנו מהיום הראשון של המלחמה בהכוונת המכ"מים, מה שהוביל לשיבוש ברשת.