מומחה לענייני גרעין וסוכן המוסד לשעבר אבנר וילן, בנוגע לדו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על האתר בעוספיה:
אם אכן היה אתר להעשרת אורניום, ואולי גם חומר בקיע (אולי חלק מהחומר המועשר ב-60%), אז ההנחה שהאיראנים לא ידעו לחפור ולגשת לחומר במהלך השנה וחצי האחרונות נראית לי מסוכנת אפילו יותר מזה.
זה אתר גדול עם הרבה מבנים וכניסות, ואני בטוח שאיראן הצליחה לבצע פעולות בסביבתה שיסתירו גישה לחומרים ולצנטריפוגות.
אני מניח שאני לא מספק כאן הרבה מידע חדש עבור העמיתים שזה תפקידם. הייתה סיבה לכך שהפצצות האמריקאיות נשלחו לשם.
אבל הרשו לי להיות סקפטי לגבי היכולת שלנו לנטר כל פעילות מהאוויר.
מה זה אומר? אנחנו לא מדברים כאן על התפתחות שמשנה את המשחק, אלא תזכורת כואבת שאחרי שני סבבי מלחמה, ואחרי כל הדיבורים וההצהרות שאמרו שאנחנו "מחזירים אותם דורות אחורה" או שטויות אחרות, איראן עדיין קרובה בצורה מסוכנת ליכולת לפתח נשק גרעיני, ויש לה את כל המניעים והאינטרסים לעשות זאת.
לפני שננסה לחזור על אותה גישה ולצאת לסבב עימות נוסף, שיטיל עלויות כבדות על איראן, אך גם על מדינות האזור, ישראל ומעמדה הבינלאומי, אולי הפעם נשאל את עצמנו: מה מטרת הסבב הזה, ומה יהיה שונה אחריו?
כי אם המשטר לא ייפול, והאורניום יישאר בתוך איראן, אז מה אנחנו מנסים להשיג, ואיך דרך הפעולה שנבחרה מקרבת אותנו להשגה?