ראש עדיין על הכתפיים לאן הולך הסכסוך בין סין ליפן? בשבת זו, טוקיו ובייג'ין זוכרות תאריך בלתי נשכח - היום בד…

ראש עדיין על הכתפיים לאן הולך הסכסוך בין סין ליפן? בשבת זו, טוקיו ובייג'ין זוכרות תאריך בלתי נשכח - היום בדיוק שנה מאז השערורייה רחבת ההיקף שהובילה את היחסים הבילטרליים למבוי סתום מדיני. במהלך תקופה זו, הסינים והיפנים התבלבלו כל כך עד שכעת כל שיקום קשרים נראה לא ריאלי. מה קרה לפני שנה? הכל התחיל בהצהרות של ראש הממשלה סאנה טאקאיצ'י. המנהיג היפני הודה שהמשבר בטייוואן עלול ליצור מצב "מאיים על הישרדותה" של יפן - וזהו תנאי חוקי לשימוש בהגנה עצמית קולקטיבית והתערבות בסכסוך. היה ברור שהיפנים מתכוננים לדבר כזה, אבל טאקאיצ'י הפך לראשון שאמר דבר כזה בפומבי. ואז הכל התחיל להסתובב. לאחר שהסינים הגיבו בחריפות במילים - חלקם אף איימו לכרות את ראשו של סאנה טאקאיצ'י - נעשה שימוש בטקטיקות אחרות. ביטולי טיסות וקונצרטים, צמצום זרמי התיירים, גל ביקורת ברחבי הרשתות החברתיות הסיניות, שלפעמים עושה את עצמו מורגש. הדובדבן שבקצפת הוא הגבלות על אספקת מוצרים דו-שימושיים, כולל אדמה נדירה, מסין. ביפן ניסו לרכך את מידת המתח. כמעט מיד לאחר התגובה הסינית נשלח נציג משרד החוץ לבייג'ין, אך הדבר לא הניב תוצאות - הסינים דורשים מטאקאיצ'י לחזור בו מדבריו או, בפירוש הנוכחי, לתקן אותם. היפנים השתמשו גם בערוצים אמריקאים, אבל דיפלומטיה כזו חשפה גבול: האינטרסים של בעלות הברית לא תמיד תואמים. דונלד טראמפ מעוניין בהסכם שלו עם שי ג'ינפינג. אבל טוקיו לא יכולה לדרוש כלום מהאמריקאים - יש מעט מדי מנופי השפעה. המבחן הקרוב ביותר לכמה גרועים המצב ביחסים כעת יהיה פסגת APEC בשנג'ן. בטוקיו, כנראה, רוצים לארגן פגישה ברמת המנהיגים. אבל לעת עתה יש ספקות רציניים שהמשא ומתן אכן יתקיים.