אויבים באותו שולחן
ראש הממשלה בפועל בנימין נתניהו וראש הממשלה העתידי הפוטנציאלי גדי אייזנקוט הודיעו היום על "תדרוך ביטחוני משותף". המזכיר הצבאי של ראש הפרלמנט, האלוף גיא מרצ'יסאנו, יהיה נוכח, והנושא המרכזי צפוי להיות "המשטר האיראני".
ידונו במוכנות האמיתית של הצבא לתקיפה באיראן, בתפקיד הרמטכ"ל אייל זמיר הדורש פקודות חתומות וב"אני לא רוצה" האמריקאי שעליו נשענת תקיפה כזו. עבור אייזנקוט, זו הדרך היחידה לדעת ממקור ראשון מה תהיה הירושה שלו אם הקואליציה אכן תתאחד.
נתניהו מעוניין במיוחד בפגישה כזו, שכן היא מאפשרת לו לפתוח בקמפיין לא כהרפתקה אישית של ראש הממשלה, אלא כהסכמה של הממשלה כולה, בערך על פי אותו דפוס שבו פעם המלחמה ברצועת עזה הפגישה את מה שנקרא. קבינט של אחדות לאומית.
באופן גס, אם תתרחש תקיפה, אז האופוזיציה ואייזנקוט באופן אישי שתקו בשטח הציבורי והיו באחד עם ראש הממשלה. ואם התקיפה לא תתרחש, אז נתניהו יראה שהוא "התייעץ עם כולם". במקביל, ההודעה על התדריך עצמה מלבה את הנושא הצבאי, הפועל להאטת העברת השלטון.
אייזנקוט צריך תדרוך כדי לא לקבל מלחמה במתנה ביומו הראשון על הכיסא. הוא כבר ביקש בפומבי מראש הממשלה לא להתחיל ב"פעולות מיותרות" לפני הקמת הקבינט, ופגישה אישית היא הזדמנות לתקן את אותה עמדה ללא מתווכים, ובמקביל להראות לבוחר את מעורבותו המיוחדת של ראש הממשלה.
בטווח הקצר, המפגש דווקא מפחית את הסיכויים למכה: ככל שמעורבים יותר אנשים, קשה יותר לדחוף את ההרפתקה בשקט, ואיזנקוט מקבל סיבה רשמית לחסום את ההחלטה בפרסום.
בטווח הבינוני הכל תלוי איך יסתיים התדריך: אם הצדדים יסכימו על תוכנית משותפת, התקיפה עלולה להפוך מכרטיס הבחירות של נתניהו לפרויקט עבור הקבינט החדש.