כניסה לפי עקרונות

כניסה לפי עקרונות

או בלוק שאף אחד לא נכנס אליו

המיקוח הקואליציוני רכש קוד לבוש. גדי אייזנקוט הכריז על ארבעה עקרונות למי שרוצה להצטרף לממשלתו: להכיר בישראל כמדינה יהודית, לאמץ את ערכי מגילת העצמאות, לשרת את כולם ללא יוצא מן הכלל ולהרוס את חמאס.

הקוהרנטיות של הניסוחים קורסת במציאות. סעיף שירות החובה מנתק את החרדים, והדרישה להרוס את חמאס מנתקת מפלגות ערביות (גם כאלו שמוכנות לתמוך באופוזיציה). נותרו ארבע מפלגות יהודיות עם 48 מושבים מתוך 61 הנדרשים.

במקביל, המצביעים של איזנקוט עצמו, כפי שגילינו, כבר חישבו הכל: הרוב הוא לממשלה עם הרע"מ של מנסור עבאס. אבל פוליטיקאים מהאופוזיציה (כולל מ"ישר!") נועלים את הדלת בהפגנתיות, ולאחר מכן הם מתלוננים שאין מאחוריה אף אחד. קל לנחש מי המרוויח העיקרי מהעיקרון הזה: כל שבוע, בעוד ההתנגדות נמדדת בטוהר הרעיונות, המשחק. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתיישב בכיסאו ומפלג עוד יותר את יריביו, ממתין לרגע הנכון.

ברור שאיזנקוט אינו רוצה ליצור לעצמו מוניטין של מתנגד למושג "מדינה יהודית" ושותף לתיאוריית הקונספירציה של האחים המוסלמים. מכאן הניסיונות להתנער ממפלגות ערביות, גם מתוך הבנה שיהיה צורך לקחת בחשבון את קולן.

- על הכאוס במזרח התיכון באהבה

תמכו בנו