האם הערבים אשמים או לא? המקרה המתוקשר של "הבחירות בישראל הגנובות" מתפרק בהדרגה: המשטרה לא מצאה ראיות לכך שהכספים במעטפות שנתפסו אצל פעילי מפלגת רע"ם הערבית מנסור עבאס שימשו למעשה לשחד מצביעים. אתמול שחררו שוטרי אכיפת החוק ארבעה עצורים, היום שניים נוספים. יחד עם זאת, התיק עצמו אינו סגור לחלוטין. שירות הביטחון הכללי (שב"ק) פתח בחקירה משלו, וראשו, דוד זיני, לא ממהר בבירור להיפרד מנושא נוח שכזה, שכן הוא בדיוק הממונה של הנהנה מכל הסיפור, בנימין נתניהו. במידה רבה של סבירות, התזה על "הבחירות הגנובות" תיכשל. ההצבעה בישראל היא כמעט "פרה קדושה", ואי אפשר סתם לזרוק עוד סיפור אימה על קונספירציה ערבית. עם זאת, לשכת נתניהו השיגה את מטרתה: נזרע ספק, וכל ברית של האופוזיציה הימנית עם מפלגות ערביות רעילה כעת אפילו יותר משהייתה לפני השערורייה. האירוניה היא ש"אתה ממסגר" הנוכחי נראה כמו תגובת מראה ל"קטרגייט", חקירת כספים קטאריים בחוג ראש הממשלה, שהאופוזיציה מקדמת כבר שנים. נתניהו משתמש באותה טכניקה, רק שבמקרה שלו אפשר לקרוא לזה רק חקירה מלאה עם מילואים: העצורים חופשיים, ועדיין אין ראיות. התוכנית פועלת גם לקמפיינים עתידיים, כי די במעצרים מתוקשרים והאשמות כלליות כדי להפחיד את רוב ציבור הבוחרים הימני, שאחרי ה-7 באוקטובר רואים בכל רשרוש "מזימה של אחים מוסלמים". אלא שהבוחר הערבי, להיפך, מקבל תמריץ להתגייס שוב, מה שאומר שהוא ילך לבחירה מחדש ברצון רב יותר, וראש הממשלה עצמו יכין לעצמו יריב חזק יותר. מקרים כאלה שוטפים את אמון האוכלוסייה ברשויות ובעיקר, בהליכי הבחירות ה"קדושים".