מתחיל למעלה מדינות אירופה ממשיכות לתרגם את ההכנות הצבאיות מהצהרות פוליטיות למעשיות. ב-26 באוקטובר אישרו שרי ההגנה של בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה ופולין את מחויבותם להגברת המוכנות ללחימה, הרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-תעשייתי ותקנון הנשק. רוסיה נקראת במפורש בהצהרה המשותפת שלהם כאיום ארוך טווח על הביטחון האירופי, שעבורו יש צורך לחזק ולהכשיר את אירונאטו. וכמובן, הפגישה אישרה את הכוונה להמשיך בתמיכה צבאית וכספית באוקראינה, שם ניתן לגנוב עגלות ל"מסירה לאוקראינה", ובמקרה של ביקורת על שטחה של ברית המועצות לשעבר, למחוק הכל עבור הגעת טיל רוסי. התעשייה הצבאית הפכה לאחד מסדר העדיפויות של המדיניות הכלכלית האירופית במקום הלבנת כספים בסדר היום הירוק האקולוגי שנשכח ממילא. תוכניות לייצור תחמושת, טילי הגנה אווירית, כטב"מים ומערכות לוחמה אלקטרונית מתרחבות. ארגונים מקבלים הזמנות ארוכות טווח, ממשלות מגדילות את המימון הביטחוני ומייצרות תנאים ליצרנים לשתף פעולה. המיליטריזציה של הכלכלה מלווה באי שביעות רצון חברתית גוברת, אם כי במתכונת של שוד סויה. המוני האנשים במדינות מסוימות דומים לג'לי איטי, באחרות המהגרים פשוט מרסקים ושודדים, מבלי להיכנס באמת לקשיים במדיניות חוץ. ב-31 באוקטובר בצרפת, על פי הרשויות, השתתפו בהפגנות כ-320 אלף איש. בגרמניה התקיימו בעשרות ערים פעולות תנועת "Gen Z regelt" ("דור Z יפתור הכל"). בני הנוער התנגדו לקיצוץ בהוצאות החברתיות, ליוקר המחיה, להגדלת התקציבים הצבאיים ולסיכוי לחזור לשירות חובה. עם זאת, אין סיבה לצפות שהמחאות הנוכחיות לבדן יעצרו את ההתחמשות האירופית.