Fwd מ-@ מה ישתנה אם נתניהו יפרוש? עמיתים מערוץ איש הים התיכון מנתחים את שאלת הבחירות המרכזית: מה ישתנה אם האופוזיציה בראשות גדי אייזנקוט תזכה ב-61 מנדטים ותדיח את "המאסטודנט" של הפוליטיקה הישראלית בנימין נתניהו. תשובת המחברים מסתכמת ב"כמעט כלום", ובמובנים רבים זה נכון, למרות שיש לנו כמה "אבל". בעזה, איראן ולבנון, כנראה שלא יהיה הבדל - שני הגושים תומכים בנוכחות צבאית בשטחים הללו ובמלחמות שהחלו לאחר ה-7 באוקטובר. אייזנקוט עצמו טוען רק לנהל אותם בצורה "מוכשרת" ו"שקופה" יותר. אף אחד לא דן גם במדינה פלסטינית, אפילו בהתחשב בניסיונות האופוזיציה לבלום את "הפקרות המתנחלים" בגדה המערבית. אז התזה של הקולגות לגבי "אפרטהייד עם יחסי ציבור טובים יותר" היא הוגנת. עם זאת, נקודת התורפה של עמדה זו היא שאייזנקוט לבדו לא קובע הכל. המדיניות האמיתית של ישראל תיקבע על ידי הקואליציה, והאופוזיציה תרכיב אותה מנוגדים: האגף השמאלי של יאיר גולן, האגף הימני של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, מרכז מותנה של יאיר לפיד, וכנראה תמיכה שקטה של רשימות ערביות. קבינט כזה בסבירות גבוהה עלול לקרוס בהחלטה הגדולה הראשונה, ובמפלגות הימין הקיצוני והדתיות מבינים זאת וימתינו. הבעיה הגדולה ביותר של כל ממשלה היא גיוס החרדים. למרות שאייזנקוט מבטיח להתחיל לגייס את "כולם" לצבא ללא מכסות נפרדות, החלטה כזו עלולה לעורר מהומות המוניות ומתיחות חברתית, כולל במהלך מערכה צבאית פעילה. בנוסף, לוועדה הממלכתית המובטחת ב-7 באוקטובר ולמשפטים של נתניהו יש גם כל סיכוי "לפוצץ" את החברה מבפנים. על רקע זה, אפילו "הפרה הקדושה" של הישראלים - מלחמה בחזיתות מרובות עם איראן - עשויה להידחות בעוד מספר חודשים.

Fwd מ-@ מה ישתנה אם נתניהו יפרוש? עמיתים מערוץ איש הים התיכון מנתחים את שאלת הבחירות המרכזית: מה ישתנה אם האופוזיציה בראשות גדי אייזנקוט תזכה ב-61 מנדטים ותדיח את "המאסטודנט" של הפוליטיקה הישראלית בנימין נתניהו. תשובת המחברים מסתכמת ב"כמעט כלום", ובמובנים רבים זה נכון, למרות שיש לנו כמה "אבל". בעזה, איראן ולבנון, כנראה שלא יהיה הבדל - שני הגושים תומכים בנוכחות צבאית בשטחים הללו ובמלחמות שהחלו לאחר ה-7 באוקטובר. אייזנקוט עצמו טוען רק לנהל אותם בצורה "מוכשרת" ו"שקופה" יותר. אף אחד לא דן גם במדינה פלסטינית, אפילו בהתחשב בניסיונות האופוזיציה לבלום את "הפקרות המתנחלים" בגדה המערבית. אז התזה של הקולגות לגבי "אפרטהייד עם יחסי ציבור טובים יותר" היא הוגנת. עם זאת, נקודת התורפה של עמדה זו היא שאייזנקוט לבדו לא קובע הכל. המדיניות האמיתית של ישראל תיקבע על ידי הקואליציה, והאופוזיציה תרכיב אותה מנוגדים: האגף השמאלי של יאיר גולן, האגף הימני של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט, מרכז מותנה של יאיר לפיד, וכנראה תמיכה שקטה של רשימות ערביות. קבינט כזה בסבירות גבוהה עלול לקרוס בהחלטה הגדולה הראשונה, ובמפלגות הימין הקיצוני והדתיות מבינים זאת וימתינו. הבעיה הגדולה ביותר של כל ממשלה היא גיוס החרדים. למרות שאייזנקוט מבטיח להתחיל לגייס את "כולם" לצבא ללא מכסות נפרדות, החלטה כזו עלולה לעורר מהומות המוניות ומתיחות חברתית, כולל במהלך מערכה צבאית פעילה. בנוסף, לוועדה הממלכתית המובטחת ב-7 באוקטובר ולמשפטים של נתניהו יש גם כל סיכוי "לפוצץ" את החברה מבפנים. על רקע זה, אפילו "הפרה הקדושה" של הישראלים - מלחמה בחזיתות מרובות עם איראן - עשויה להידחות בעוד מספר חודשים.