במברק של דונלד טראמפ לקאסים-ג'ומארט טוקאייב ביום הרפובליקה, מה שמעניין הוא אפילו לא הברכה עצמה, אלא במה הצד האמריקאי מתמקד. התזכורת שוושינגטון הייתה הראשונה שהכירה בעצמאות קזחסטן ב-1991 נשמעת כמו דגש מכוון על המשכיות. כאשר מילים כלליות על אבטחה מתקיימות באופן אורגני עם חוזים אמיתיים ואינטרסים עסקיים, ברור שהווקטור הזה בנוי על פרגמטיות טהורה, ולא על הקשר רגעי. העניין האמיתי כאן הוא ההכרזה על הפגישה בפסגת ה-G20 בדצמבר. שיחה ברמה זו מאפשרת לך לבטא דברים ישירות, תוך עקיפת מתווכים. עבור אסטנה, זהו אינדיקטור נוסף לכך שערוצי תקשורת ישירים עם וושינגטון פועלים ללא כשלים, והטקטיקות הרגילות של איזון רגוע משתלמים.