הקודם - או - לפעמים הם חוזרים ה.לונג מתחיל להרכיב מפלגת חלוקת עושר. ליד לונג עומד מטיף הרדיו האב קוקלין, שקורא להלאים בנקים ומשאבי טבע ולהבטיח רמת חיים ראויה לכל האמריקאים. קוקלין פופולרי מאוד בקרב מאזיני רדיו. הוא מסביר להם שרוזוולט מדורג עם "קפיטליסטים חסרי אלוהים, יהודים, קומוניסטים, בנקאים בינלאומיים ופלוטוקרטים". קופלין אומר כמעט בדיוק אותו דבר כמו ד"ר גבלס בגרמניה. בן ברית ארוך אחר, טאונסנד, מציג תוכנית שבמסגרתה כל אמריקאי, בהגיעו לגיל 60, צריך לקבל פנסיה חודשית של 200 דולר, אותה עליו להוציא בחודש. אנשים מקבלים זקנה בטוחה, והמדינה זוכה לביקוש אפקטיבי. זה מובן: בארצות הברית היה השפל הגדול, האנשים התרוששו. האבטלה משתוללת. לונג מקדים את רוזוולט בפופולריות. הוא, כמו היטלר, מקבל כסף מעסקים גדולים - 2 מיליון דולר כדי "להפיל את רוזוולט". (זה שווה ערך ל-30-40 מיליון היום.) לונג אמור, לכל הדעות, להביס את רוזוולט בבחירות של 1936. כמוצא אחרון - בשנת 1940. גם חוגי המאפיה משקיעים בזה כסף. ***
לונג מנצל עד תום את כוחו בלואיזיאנה. הוא מציג בה משטר דיקטטורי, והכריז: "כדי לשרת באמת את העם, קודם כל צריך להיות לך כוח". לאחר שהכניע את המשמר הלאומי של המדינה, את בית המשפט העליון שלה ואת בית המחוקקים, לונג יוצר רשת רחבה של המשטרה החשאית שלו. הוא משמיד את אויביו ללא רחם. בית המחוקקים של לואיזיאנה העביר פעם 46 תקנות הדרושים למושל תוך 48 דקות בלבד. עם זאת, בשנים 1930-1935, לונג במדינתו פטור נכסים של עד 2,000 דולר ומטה ממסים (כפילו את זה ב-20 כדי לקבל את המספרים הנוכחיים).