ביפן הוצגו העקרונות הבסיסיים של שימוש בבינה מלאכותית עבור משתתפים בתעשיית התרופות: המסמך מגדיר גישות לשימוש ברשתות עצביות בפיתוח והערכה של תרופות המרכז למדע הרגולציה של הסוכנות היפנית לתרופות וציוד רפואי (PMDA) פרסם מדריך, "הנחיות לשימוש בבינה מלאכותית בפעילויות רגולטוריות (התחשבות מוקדמת)", הקובע גישות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית (AI) בתעשיית התרופות. המסמך מכסה את תחומי פיתוח, הערכה ורגולציה של תרופות, כולל שימוש ברשתות עצביות לתמיכה בשיפוטים רגולטוריים. הוא מיועד בעיקר לחברות תרופות, נותני חסות לניסויים קליניים, מפתחים וספקים של מודלים של AI, כמו גם הרגולטורים עצמם. המדריך מתאר את אפשרויות השימוש ברשתות עצביות, כולל AI גנראטיבי, במהלך פיתוח, מחקרים פרה-קליניים וקליניים, רישום וייצור. המסמך אינו מטיל דרישות מחמירות למשתתפים בשוק התרופות - הוא מפרט רק עקרונות כלליים לשימוש אחראי ופיתוח של AI. PMDA הציע מבנה תלת-שכבתי. העיקרון הממוקד באדם מגיע ראשון, ואחריו שישה עקרונות בסיסיים וחמישה תחומי יישום וניהול. * אז, AI לא יכול להחליף שיפוטים והחלטות אנושיות, אלא רק לתמוך בהם. זה לא מקובל להסתמך רק על הרשת העצבית - האחריות העיקרית תישאר אצל האדם. ששת עקרונות הליבה כוללים: גישה מבוססת סיכונים - אמצעי הבקרה חייבים להתאים לרמת הסיכון. הגדרה נכונה של ההקשר והיקף היישום - יש לקבוע מראש את מטרות השימוש ב-AI, את דיוק התוצאות ואת גבולות היישום. ניהול נתונים - חשוב להקפיד על מהימנות נתוני המקור, הגנה על סודיות והתאמת הנתונים המשמשים למשימות שהוקצו.