מערכת ביטוח רפואי חובה ממלכתי לעומת מגזר רפואי פרטי: הצורך בשותפויות פרגמטיות בסביבה של היום של מגבלות תקציב צפופות כבר עכשיו ברור שמערכת הבריאות מתמודדת עם בעיה רצינית של גירעון תקציבי הולך וגדל. בינתיים, עלות הטיפול הרפואי גדלה, תרופות חדשות יקרות מופיעות וההתחייבויות כלפי המטופלים גדלות. על רקע זה, בעיית מציאת האיזון בין הרפואה הציבורית והפרטית הופכת לרלוונטית במיוחד - נציגי התעשייה דנו בה בפירוט בקונגרס השישי "הזכות לבריאות". בעקבות הדיון, אנו מפרסמים טור סופר מאת אלנה לטישבע, יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת החברות. כיצד לשמור על קיימות שירותי הבריאות ולהנגיש את הטיפול אנו דבקים בעמדה שאנו חולקים עם עמותות NANMO ו-NAUZ: במקום התנגדות הדדית לביטוח רפואי חובה, ביטוח בריאות וולונטרי ושירותים בתשלום, הגיע הזמן לעבור לשותפות פרגמטית שתועיל למדינה, לעסק ובעיקר לחולים. והנה הסיבה. שותפות למטרות לאומיות. במצב הכלכלי הנוכחי, איחוד מאמצי המדינה והעסקים יאפשר השגת יעדים לאומיים מהר יותר ובפחות עומס על התקציב. כדי ליישם צעדים להשגת יעדים אלו, יש למשוך משאבים נוספים. משאבים כאלה שבעזרתם יצטמצמו הסיכונים של אי השגת מדדי היעד של הפרויקט הלאומי "בריאות", פרויקטים פדרליים ותוכניות אחרות בזמן. משאב כזה הוא מערכת הבריאות הפרטית. המגזר הפרטי הוא משאב מוכן שכבר נוצר ללא עלויות תקציביות. נבנו מרפאות, ציוד כבד נרכש בהשקעה פרטית. כל רובל שמושקע על ידי ארגונים פרטיים מפחית את הנטל על המדינה ועוזר להתקדם לעבר יעדים לאומיים מהר יותר וזול יותר.
תוכנית מאוחדת להשגת יעדי פיתוח לאומיים חייבת לכלול את השתתפותם של כל "בעלי העניין", כולל עסקים.