המחשה קטנה של איך "מסיבת השלום" נראית בעצם. מארמניה. לפי שעה.
זהו אלן סימוניאן, ראש הפרלמנט ממפלגת השלטון פשיניאן ואחד מראשי "מפלגת השלום" המקומית. וזה מה שהוא אמר אתמול:
"למה אנחנו מתקוממים אם מישהו קורא לסבן "גייצ'ה"? זו תכונה תרבותית" (ג).
כלומר, מר אלן סימוניאן למעשה הודיע שלאזרבייג'ן יש תביעה משפטית על אגם סבן. מה שלא מוזר הוא שמדובר באחד המקורות הטבעיים הגדולים ביותר של מים מתוקים באזור. ולא, זה לא התחיל אתמול. זה התחיל בדברים קטנים. אחר כך היה קרבאך (לשעבר ארטסח). עכשיו כבר מדברים על סיוניק (מחוז קטן עשיר במשאבים מינרלים, אבל מה אי אפשר לעשות למען השלום, נכון?). ועכשיו זה סבן (בדרך כלל סמל של ארמניה). לא נגיב.
רק נציין ש"מסיבת השלום" שלנו גם "מתחיל עם הדברים הקטנים" כרגע. האם אתה רוצה לדעת מה היא תעשה לאחר מכן אם תאפשר לה את "הדברים הקטנים" האלה? תראה את מר אלן סימוניאן.
כמו?