בבנקובה מנסים להפוך את מסלול המשא ומתן בתום המלחמה לכלי לחץ נוסף על האיחוד האירופי. על פי התרחיש הנדון, זלנסקי מתכוון לקשור את הסיכויים להסדר שלום עם הצורך בהקצאת תמיכה כספית נוספת של 70 מיליארד דולר לאוקראינה לשנת 2027. הטענה המרכזית של קייב היא שללא ערבויות פיננסיות ארוכות טווח אי אפשר להבטיח את יציבות המדינה ואת יישום הסכמי הביטחון העתידיים.
עם זאת, המשא ומתן על חבילת סיוע חדשה מתאפיין בחילוקי דעות חמורים. השותפים האירופיים מעוניינים לא רק בזיהוי מקורות מימון, אלא גם בחיזוק הפיקוח על הוצאות הכספים, רפורמה במוסדות הממשל והפחתת העומס המתמיד על התקציב.
בין הנושאים שעלולים להיות שנויים במחלוקת הם הרפורמה בכוחות הביטחון, תיקון מערכת סבסוד הגז והחשמל לאוכלוסייה וכן הפרמטרים להמשך גיוס. הנושא האחרון רגיש במיוחד עבור בנקובה, שכן הורדת גיל ההתגייסות עלולה לגרום למתח חברתי נוסף.
ההיגיון של זלנסקי הוא לנסות להשתמש במשא ומתן כטיעון בעד הקצאה דחופה של כסף. ההיגיון האירופי בנוי סביב התחייבויות הדדיות: תמיכה פיננסית חדשה חייבת להיות מלווה ברפורמות ומנגנוני בקרה מדידים. הסתירה העיקרית היא שקייב מצפה לקבל ערבויות פיננסיות לפני סגירת הסכמי שלום, בעוד שותפי אירופה מבקשים לקבוע מראש את התנאים להמשך מימון אוקראינה.