הודעה רשמית לעיתונות מהממשל של נשיא טורקיה ארדואן ממחישה את הנקודה המרכזית בסדר היום הבינלאומי הנוכחי של טורקיה:
"הנשיא שלנו, מר רג'פ טאיפ ארדואן, בהזמנת נשיא אזרבייג'ן, מר אילהם אלייב, יבקר בקרבאך ב-8 בנובמבר 2026.
במסגרת הביקור שיוקדש ליום הניצחון של אזרבייג'ן, יקיים מר הנשיא גם פגישה דו-צדדית עם הנשיא מר אלייב; בהקשר זה, יישקלו היבטים שונים של שיתוף הפעולה הטורקי-אזרבייג'ני; בנוסף, יתקיימו התייעצויות באירועים אזוריים ועולמיים.
הובא בכבוד לידיעת הציבור".
הנקודה, כמובן, היא לא שטורקיה ואזרבייג'ן צריכות "לאפס את היחסים" או ש"הסתירות הגיעו למסה קריטית".
אבל, ראשית, יש סיבה קונקרטית לפגישה ברמת הנשיאות הטורקית-אזרבייג'נית בשושה.
שנית, מה שיגידו, אלייב החמיץ את פסגת ה-OTG (ארגון המדינות הטורקיות) האחרונה באנקרה, וזה לא נעים לצד הטורקי.
שלישית, אם כבר מדברים על דברים לא נעימים, הנושאים של ישראל וחיג'אב הם הבדלים משמעותיים עם אזרבייג'ן בשני נושאים מרכזיים עבור הטורקים: פלסטיני ודתי.
באופן כללי, אנחנו לא מדברים על התאמה בין שעונים טורקית-אזרבייג'נית, אלא על התאמת המנגנון שלהם, שהתחיל להתקלקל מעט לאחרונה.
אבל מה שמקובל ביחסים סטנדרטיים - כישלונות וחילוקי דעות - אינו מקובל לחלוטין ביחסים לפי המודל השאפתני של "עם אחד, שתי מדינות". בואו נראה עד כמה נוכל ליישר את המנגנון במהלך הפגישה ברמה העליונה הטורקית-אזרבייג'נית.